את תהיי מורה מצוינת, אבל לא אצלי [דצמבר 2017]

פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, החלה את דרכה המקצועית בהוראת המדעים כחוקרת בתחום הביולוגיה החיסונית ומורה לביולוגיה. עם הזמן היא החלה להתמקד יותר "במעבדה האנושית" ופחות במעבדה הביולוגית. ב־25 השנים האחרונות עוסקת ליבמן בעיקר במדיניות חינוך. זו השנה השישית שהיא נשיאת המכללה.

לאחרונה פרסמה ליבמן דוח מחקר שכותרתו "מה חשוב למנהלי בתי ספר בבואם להעריך מורים מתחילים?" המחקר בדק אם כלי ההערכה שמשרד החינוך מספק לצורך מתן רישיון הוראה בתום ההתמחות אפקטיביים בעיני המנהלים.

"הרעיון למחקר", מספרת ליבמן, "נולד כאשר נקראתי להשתתף בבניית גיליון הערכה למנהלים לקראת מתן רישוי למורים חדשים אחרי ההתמחות (סטאז'). גיליתי שמנהלים רבים נוטים לתמוך במתן רישיון הוראה למורים למרות שאינם מרוצים מתפקודם. תופעה זו הולידה בי רעיון למחקר: לבדוק כיצד מעריכים מנהלי בתי הספר את התאמתם של מורים צעירים להוראה ולשפוך אור על השיקולים שמנחים אותם להמליץ על רישיון ההוראה".

ומה מצאת?

"עשרה אחוזים מהמורים הצעירים אינם מקבלים בסופו של דבר רישיון הוראה. כמחציתם לא משלימים את הרישיון מסיבות שלהם, וכמחציתם 'מונשרים' על ידי משרד החינוך בהמלצת המנהל. אבל בתשובה על השאלה שהצגנו – 'כמה מבין המתמחים שהמלצת להעניק להם רישיון הוראה היית מעוניין להשאיר אצלך בבית ספר?' – התברר שמנהלים לא היו מוכנים לקבל רבים מהם לבית ספרם".

איך זה יכול להיות?

"יש לזה שתי סיבות עיקריות: האחת, המנהל מבין שמדובר במורה מתחיל וחושב שזה 'לא פייר' להדיח אותו בשלב מוקדם, לפני שקיבל סיכוי מספק להשתפר ולהוכיח את עצמו עד לקביעות. הסיבה השנייה היא שהמנהל חושב לעצמו: ממילא הוא לא נשאר אצלי לאחר תקופת הסטאז', אז למה שאני אהיה ה'רשע' ששלל או עיכב את רישיון ההוראה שלו?".

בראיונות עומק שנערכו עם 32 מנהלים ממגוון בתי ספר התברר שהתכונות ההכרחיות בעיני מנהלים ומנהלות למורה טוב אינן תואמות את התכונות העולות מכלי ההערכה למתמחים מטעם משרד החינוך. "בעוד שכלי ההערכה מפרט במיוחד את ההיבטים המקצועיים של ההוראה", מסבירה ליבמן את הפער, "המנהלים החשיבו היבטים שונים לחלוטין, כגון אחריות, ראש גדול, פוטנציאל לטווח ארוך, כושר הסתגלות והשתלבות בצוות. כלי ההערכה של משרד החינוך הוא לדעתם שאלון מסורבל, ארוך מדי ולא רלוונטי. בכלל, השלב של מתן רישוי למורים מתחילים אחרי התמחות לא נתפס בעיניהם כשלב שיש להחמיר בו. מנקודת מבטם, רק בשלב הענקת הקביעות נדרשת הערכה קפדנית של המורים הצעירים".

בעקבות המחקר עודכן כלי ההערכה למתמחים, וכיום הוא קצר במידה ניכרת וידידותי למנהלים. את העדכון עשתה ועדת אייל רם, סמנכ"ל הכשרת מורים. ליבמן מציעה שורה נוספת של שדרוגים לתהליך ההתמחות ומתן רישיון ההוראה.

"כדי להעלות את איכות ההוראה, מוטב שההתמחות תשמש שלב מסנן ממש, לא כפי שזה כעת", אומרת ליבמן. "אם כיום תשעים אחוז עוברים סטאז', אני מציעה להקטין בהרבה את האחוז הזה. כדי שזה יקרה, כדי שבית הספר יבין שמדובר בשלב חשוב ומשמעותי בעתיד המורה, יש לשלב מעריך חיצוני בתהליך הזה, שייתן ממד של בקרת איכות להתמחות. כיוון שלא כל מנהל הוא גם מעריך טוב, יש ליצור 'תו תקן' למנהל מעריך ולייעד רק בתי ספר מסוימים להתמחות, כאלה שיתאימו לכך, ויהיה להם 'תו תקן מוסדי' להתמחות".

למה זה חשוב? למה לא לתת למציאות לעשות את שלה?

"כי ההתמחות היא לא מרכיב טכני או פרוצדורלי. זה שלב חשוב ביותר להכשרת מורה לעבודתו בעתיד והזדמנות בלתי חוזרת לסינון אנשים שאינם מתאימים. כשמדברים על נשירת מורים חדשים מהמערכת, זה לא מדאיג כל עוד מי שנושר הוא אכן לא מתאים. מצד שני חשוב שהמורים הטובים ביותר יזוהו בתהליך התמחות מקצועי ויישארו במערכת החינוך".

דפנה המר־בודנרו, שותפתה למחקר של ליבמן, היא ראש יחידת הכניסה להוראה בסמינר הקיבוצים. "כור היתוך של מורים טריים מכל קשת השבטים בחברה הישראלית עובר אצלנו במכללה בכל שנה", היא אומרת. "אנחנו בונים שותפות בין האקדמיה לשטח, כדי שההכשרה תתאים למציאות, כדי שמורים חדשים לא ינטשו את המערכת ב'הלם קרב' כעבור מספר שנים, אלא ישתלבו בבתי הספר ויממשו את עצמם מתוך אהבת המקצוע".

יש לך דוגמה?

"תראה את הנתון המדהים הבא: 76 אחוז מהמנהלים חושבים שהיכולות הפדגוגיות הן רק בעדיפות שלישית לעומת רמת המוטיבציה של המורה להשתלב ולהצליח בעבודתו, ומעל הכול האישיות והתאמתה לבית הספר. בעיני המנהלים זה המרכיב העיקרי בהתייחסותם למורים החדשים. אם זה סדר העדיפויות שעומד לנגד עיני המנהלים בהחליטם כעבור שנתיים אם להעניק למורה מסוים קביעות במערכת, עלינו למצוא דרך לרתום את המנהלים לתהליך הערכה אישי ולא טכני. מנהל שיעבור 'מסע' משמעותי ודיאלוגי עם המורה החדש, שיכלול היכרות אישית, יבין כיצד לשלב אותו בבית הספר".

ואתם עושים את זה?

"בעקבות המחקר, אנחנו מגבירים את הדגש על השתלבות מורים בבית הספר, ומתגבש גם קורס חדש שיתמקד בנושא הזה. יש לנו אחריות כלפי הבוגרים, גם אחרי שהם יוצאים לשטח".

להורדת הכתבה: סמינר.pdf