מהפכת הלמידה

הוראה היא מה שמורים עושים בכיתות כדי להניע תלמידים ללמידה. למידה היא אפוא המטרה; ההוראה היא האמצעי. אך בית הספר בנוי להוראה ולא ללמידה. בית הספר מתוכנן להוראת־הרצאה של מורה לכיתה של כשלושים תלמידים. הוראה כזאת, גם כאשר היא מתנהלת בלי הפרעות, אינה אמצעי יעיל ביותר ללמידה. למידה היא תהליך מורכב הזקוק לתנאים מורכבים. הוראה עשויה להיות אחד מהם, אך אחד בלבד. מהפכת הלמידה מבקשת להפוך את בית הספר ממוסד הבנוי על פי היגיון של הוראה למוסד הבנוי על פי היגיון של למידה.

מהפכת הלמידה תופסת תאוצה בשיח החינוכי של השנים האחרונות, וגם - אף שבמידה פחותה - בעשייה החינוכית (בחינוך כידוע יש פער גדול במיוחד בין השיח לעשייה). אנשי חינוך במקומות רבים בעולם מנסים לייצר סביבות חינוכיות מכוונות למידה, סביבות שמעודדות תלמידים ללמוד - לשאול שאלות ולהמציא תשובות, לאתר, לעבד וליצור ידע. יש הצלחות מקומיות; אין הצלחות מערכתיות. מהפכת הלמידה אינה מצליחה לצאת משיעורים או מבתי ספר בודדים אל מערכת החינוך כולה. מערכת חינוך שתצליח לתכנן וליישם סביבות למידה בקנה מידה רחב תעבור לעידן חינוכי חדש.

מהפכת הלמידה היא צאצא של הפילוסופיה הפרוגרסיבית (דיואי וממשיכיו) והפסיכולוגיה הקונסטרוקטיביסטית (פיאז׳ה וממשיכיו). ייתכן שבחברת הידע הדמוקרטית של ימינו מבשילים התנאים למימושה. עיקרה של "המהפכה" הוא זה: למידה היא לא מה שעושים לך "מבחוץ"; למידה היא מה שאתה/את עושה לעצמך ״מבפנים״ - מתוך זיקה לאנשים אחרים ולידע. כלומר למידה - למידה משמעותית - היא תהליך שבו אדם מייחס ערך לתכנים הנלמדים ומעוניין בהם; מושקע ומשקיע בהם; "עושה" או "בונה" אותם. בלי התנאי הבסיסי הזה, הלמידה לא יעילה וגם לא חינוכית - המסרים הגלויים והסמויים שלה עומדים בסתירה לכבודם ולחירותם של התלמידים.

בקיצור אנחנו זקוקים בדחיפות לסביבות חינוכיות שכל מה שקורה בהן - דפוס ההוראה, שיטת ההערכה, תכנית הלימודים, המבנה הארגוני, היחסים האנושיים, התנאים הפיזיים, הקשרים עם הקהילה - בא לטפח למידה טובה, למידה שבה צעירים מתפתחים מבחינה שכלית ורגשית במשא ומתן עם אנשים וידע.

 חטיבת המאמרים המרכזית של גיליון זה של הד החינוך עוסקת במהפכת הלמידה מהיבטים שונים: גבי סלומון אומר בריאיון שהוא "מת לראות תלמידים נלהבים, חוקרים בעיה מורכבת", אך מפקפק באפשרות ליישם הוראה ולמידה המאפשרות התלהבות וחקירה כאלו במערכת החינוך כולה; נירה חטיבה מסבירה מהי למידה טובה בעזרת המודל של עיבוד מידע, וגוזרת מכך הנחיות להוראה טובה; איריס טבק מציגה את העקרונות המנחים של מהפכת הלמידה ומראה כיצד בתי ספר מתרגמים לעתים את העיקרון של למידה פעילה ל"פעלתנות סתמית"; תמי יחיאלי מסבירה מהי למידה קונסטרוקטיביסטית ואיזו הוראה מתחייבת ממנה; לי שולמן מציע מושג עשיר של למידה הכולל ששה יסודות מחזוריים, ומראה כיצד הם באים לידי ביטוי בסביבות חינוכיות; משה (מוי) סלינס מסביר מהי למידה ממוקדת לומד ומהם התנאים החיוניים להתרחשותה; אנה ספרד טוענת שהערכה כמותית של למידה מסלפת את טבעה, וקוראת ל"מרד במספרים"; יורם הרפז בונה את החינוך מלמטה - מלמידה להוראה. עמוס בר, מורה מתחיל, נפגש עם תמר אוגד, "רכזת למידה" בבית הספר תפן, לשוחח על איך מקדמים למידה בכיתות "רגילות".

למידה - למידה משמעותית - היא תהליך שבו אדם מייחס ערך לתכנים הנלמדים ומעוניין בהם; מושקע ומשקיע בהם; "עושה" או "בונה" אותם. בלי התנאי הבסיסי הזה, הלמידה לא יעילה וגם לא חינוכית

לקראת אפריל, החודש שבו יוצאות משלחות של נוער לאתרי מחנות ההשמדה בפולין ובבתי הספר מתקיימים טקסים לזכר השואה, מוטי שלם ומשה שנר מביעים את דעתם על המסעות והטקסים האלה.

כתבות ומדורים מספרים על הפרסום המסחרי בבתי הספר, על גנים ובתי ספר שעושים חינוך קצת אחרת, על מורה יוצא דופן, על חידושים בתחום התקשוב ועוד. המדור "הד תרבותי" בעריכתה של איריס לעאל תוסס מתמיד.

מערכת הד החינוך: אל המאה ה־21 עושה מאמץ להביא לכם כתב עת מאתגר ומעניין. נשמח לקבל מכם מאמרים, מכתבים ותגובות שייסעו לנו לשפר אותו - לטובתכם ולטובת החינוך שלנו.

 יורם הרפז, עורך. 

להורדת הגיליון המלא: HED_2008_02.pdf