הד החינוך
Hed Hachinuch
אודות
גיליונו הראשון של הד החינוך ראה אור בדצמבר 1927, דבר שהופך אותו לכתב העת המודפס הפעיל הוותיק ביותר בישראל בכל תחום שהוא.
עיון בגיליונות הד החינוך לאורך השנים שופך אור על התהוותה וקורותיה של מערכת החינוך העברית-ישראלית בעיקר מנקודת מבטם של
המורים, לבטיה והישגיה.במהלך השנים ליוו את "הד החינוך" כתבי עת משלימים כמו "הד גן".
כתב עת זה, ככתבי עת אחרים שהוציאה הסתדרות המורים לאור,כמו פנים, (בעריכת רוביק רוזנטל), התמזגו עם השנים בהד החינוך.
בין השנים 2007 ו-2015 ערך את כתב העת ד"ר יורם הרפז ועורכת המשנה הייתה ציפה קמפינסקי.
לאחר עזיבת הרפז מונתה ד"ר טלי גולדשמיד לעורכת.
בקיץ 2016 מונה לתפקיד ישראל שורק, מרצה לפילוסופיה במרכז מנדל למנהיגות בנגב ומי שעומד בראש מכון במחשבה תחילה לפילוסופיה
מעשית.
הנושא המרכזי בגיליון ספטמבר 2016 של הד החינוך עסק בהשראה ושאר רוח. בגיליון זה ביסס הד החינוך מגמה חינוכית מונחית תרבות,
שבאה לידי ביטוי בריבוי מדורי הגות. בגיליון זה ביטא העיתון עמדה לפיה השראה היא סגולה אשר ניתנת להילמד, ובה בעת הוא קורא
למורים לזהות מצוינות עם תשוקת למידה מתמדת שעליה להיראות.
אחד ממשימותיו המוצהרות של כתב העת היא החייאת האתוס של ההוראה כשליחות אנושית, תרבותית וחברתית.
מתכונתו המחודשת של כתב העת יוצאת מהנחה שהחינוך במיטבו אינו אמצעי גרידא למוביליות כלכלית ולפיכך אינו צריך להתמקד
בהקניית "כלים" ומיומנויות. אדרבה. חינוך במיטבו מאפשר כניסה לעולם תרבות רחב אופקים, ולפיכך יש ערך לידע כשהוא לעצמו
ולתשוקת דעת גם באשר היא אינה אינסטרומנטלית. במובנים אלה ניתן לומר שהאוריינטציה שאמץ הד החינוך מאז תקופת הרפז,
וביתר שאת במתכונתו המחודשת, היא אוריינטציה הומניסטית מובהקת. במונחי האידיאולוגיות של צבי לם ניתן לזהותו
עם האידאולוגיה האקולטוריסטית.
גישתו הפלורליסטית של הד החינוך ומיקומו בלב השיח החינוכי הישראלי מאפשרים לו לתת במה לזרמי מחשבה ופעולה שונים,
ככל שאלה עולים בקנה אחד עם האידאל של חינוך ממלכתי שוויוני. אידאל זה עצמו מחייב את הד החינוך במתכונתו המחודשת
לנקוט לא אחת גישה ביקורתית ביחס למגמות של הדרה ושל הפרטה בחינוך ובחברה בישראל.
שכתב העת נתפס בעיני הציבור המשכיל כמקדם שיח תרבותי כללי וכמגזין ברמה גבוהה.
עורכי הד החינוך:
2007-2015 ד"ר יורם הרפז.
2015-2016 ד"ר טלי גולדשמיד
עורך: ישראל שורק
עריכה גרפית: סטודיו נעם תמרי
עריכת לשון: תמי אילון-אורטל
מידענות וניהול מדיה: דזירה פז
צלם מערכת: רפי קוץ
ציפי גנץ, ציפי דביר, זכריא חרדאן, שרה ישראלי, ד"ר איציק כהן, אמנון לבב, שגית להמן, אירית סנה, דזירה פז, גילה פינקלשטיין,
יהודית פלבנר, רות קופינסקי, ישראל שורק, ציון שורק, פרופ' חן שכטר.
מחלקת מנויים והפצה: יפה פולגר
רח' בן־ סרוק 8, תל אביב 6269612 טלפון: 03-6922939 פקס:03-6928221 א-ה 08:00-15:00
מערכת "הד החינוך", רח' בן־ סרוק 8, תל אביב 6269612 טל: 03-6922939 hed@morim.org.il
מחלקת מודעות ופרסום: אהובה צרפתי טלפון: 03-7516615 פקס: 03-7516614 ahuvatz@bezeqint.net
גיליון ספטמבר 2017
מלחמת מעמדות בחינוך
כתבות בכותרות
כאשר הזיכרונות דופקים באגרופם על דלתך. [מרץ 2017]
פגישה עם משורר. צבי עצמון פוגש את חיים גורי
לזכרו. חיים גורי, מגדולי אנשי התרבות והשירה שקמו בישראל, חברו לספסל הלימודים של יצחק רבין ומי שתיעד את משפט אייכמן מבלי להחמיץ יום דיונים אחד, שרוי בחרדה עמוקה. האדם שפילס דרך של יצירה וזיכרון שב ושואל: קוו ואדיס — לאן זה הולך?
השומר החדש: כאילו לא היו דברים מעולם [דצמבר 2017]
איריס הרפז
ישראל 2017. אנשי תנועת השומר החדש חושבים על העתיד ומחזירים בני נוער בעלי כושר מנהיגות אל ערכי היסוד של הציונות מקדמת דנא: עבודת אדמה, שמירה, התנדבות. הם מקווים לעורר טרנד חלוצי חדש־ישן. מה בעניין שיתוף פעולה יהודי־ערבי? לא על כל שאלה יש להם תשובה...
האח! בתי הספר החדשים של תשע"ח [דצמבר 2017]
אדריכלות מדוברת. מיכאל יעקובסון
מהם המאפיינים של בתי הספר החדשים שפותחים היום את שעריהם? מהן המגמות המעסיקות את האדריכלים המתכננים את מוסדות החינוך של דור העתיד? בכל שנה נפתחים ברחבי ישראל עשרות בתי ספר חדשים ומאות כיתות חדשות. נתבונן בבתי ספר חדשים מכל הארץ: מהכפרים הבדואיים א־סייד ואבטין, דרך באר שבע, יבנה, רמלה, חיפה ונצרת ועד הקיבוצים שובל ומזרע.
זכות האדם לחרטה. משמעות המקש DELETE [דצמבר 2017]
אלעד מרגל
אף שרובנו מתחרטים על מעשים אחרי שעשינו אותם, יש המתחרטים על שלא העזו מעולם לעשות מעשים מעוררי חרטה... בני נוער ואנשי חינוך בגבעתיים מקדמים את זכות הבוגר להתחרט על מה שעשה כנער ולמחוק כליל את עקבות הפשלות המוקדמות. כנס DELETE חשף מבוכה חינוכית ומעשית עמוקה
אי אפשר לעשות שלום עם אנשים שאיננו מבינים את השפה שלהם [דצמבר 2017]
נאוה דקל
רוב מוחלט מהתלמידים היהודים שלומדים ערבית עושים זאת מתוך רצון להשתלב בחיל המודיעין ובתפקידי מודיעין. באקלים הפוליטי הנוכחי ייתכן שזו צריכה להיות משימה חינוכית לאומית: להנחיל את השפה הערבית והתרבות הערבית לכולם, דווקא ממוטיבציה של שלום ודיאלוג.
עוצרים לרגע. אוצרים את הרגע [דצמבר 2017]
צילומים: עירית רובינגר לרון
ספסלים עזובים.. פנים חרושות קמטים..גן סגור. התבוננויות לרגע.
שלום, שלום [דצמבר, 2017]
צבי עצמון
מלחמה היא תופעה אימננטית בכל עולם החי, ונוכחותה בחיינו מוחשית עוד טרם לידתנו. לצד שכיחותה של התופעה וריבוי פניה, עלינו להישיר מבט אל אוטופיית השלום העולמי והנצחי של נביאינו, המנותקת מן המציאות. שנוותר על השלום? חלילה! נוותר על האוטופיה!
כך משפיע השומר הצעיר על החינוך הפוליטי בארצות הברית [דצמבר, 2017]
יונתן גלסר
..נפרדים מהאמונה שהטוב ינצח בסוף.. "הציפייה מנבחרי הציבור לעבוד יחד ביעילות ובהרמוניה כאשר הם לא למדו מעולם להתמודד עם קונפליקטים בבית הספר נראית לי מדהימה ומופרכת", קובע ג'ואל וסטהיימר, מחשובי המחנכים לאזרחות בארצות הברית. דווקא בעולמנו המפוצל ומרובה הנרטיבים, הוא אומר, יש לחזור לסוגיות היסוד של חינוך דמוקרטי כמו הגינות וצדק.
חינוך בצילו של המוח [דצמבר 2017]
איריס הרפז
לא סביר שחקר המוח והידע שנצבר בו לא ישפיעו על דרכי ההוראה והלמידה שלנו, טוענת ד"ר רונית רם־צור, פסיכולוגית וחוקרת מוח. בעתיד נזדקק כנראה להרבה פחות זמן פרונטלי בלמידה ובהוראה. הוכח שילדים חובשי קסדות גרייה חשמליות אכן לומדים טוב יותר מסתם ילדים שמגרדים בפדחתם, אבל האם מוכרחים לעשות משהו עם הידיעה הזאת ?
אם נפסיק את הפעילויות המשותפות נלך לתהום [דצמבר 2017]
נאוה דקל
בימים של הסתגרות ובדלנות דומה שהאיבה בין יהודים לערבים בישראל הולכת ומתגברת. אנשים אולי מחוברים 24 שעות ביממה, אך למרבה הצער — רק לאלה שדומים להם. משרד החינוך נטש מזמן את הכמיהה לשלום. אז מה יהיה? מתברר שדווקא בשטח צצות יוזמות של שיתופי פעולה שאינן נכנעות לרוח הזמן. הד החינוך מביא לכם טעימה מכמה יוזמות כאלה. חשוב שתדעו: יש עוד הרבה!
Welcome
מאת: יסמין הלוי [דצמבר 2017]
קנדה מייצגת מודל כמעט אוטופי של קליטת מהגרים. כמעט, מפני שזה באמת מתרחש. אוטופי, כי קשה לדמיין מקום אחר שנוהג כך. גם אם אנו מכירים בהבדלים הדרמטיים שבינינו לבין הענקית הצפונית, אי אפשר שלא להתרגש מהפשטות ומהלבביות שבהן הזרות הופכת למקומיות
תראו לי מישהו שמדבר ככה. [דצמבר 2017]
מאת: לילי הלפרין
הפילוסוף הסיני מנציוס אמר שאמיץ הוא מי שברגע של זעם משליט שלום בעולם. השכנת שלום? נערים שנוהגים באלימות עושים זאת לרוב ברגעי עלבון וזעם, מתוך שאין בידם מיומנות פשוטה, אלמנטרית כמעט, של שיח רגשי. לילי הלפרין מלמדת איזו עוצמה טמונה ביכולת להמיר זעם בכאב, אלימות בגילוי לב.
את תהיי מורה מצוינת, אבל לא אצלי [דצמבר 2017]
מאת: אלעד המרגל
במחקר שנערך בסמינר הקיבוצים מצאו ציפי ליבמן ושותפותיה, ד"ר דפנה המר והילה אשר, כי מנהלים רבים ממליצים לתת רישיון הוראה למורים חדשים בתום תקופת ההתמחות, אך בה בעת הם אינם מוכנים לקלוט את אותם מורים בבית ספרם. האם עובדה זו אמורה להדליק אצלנו נורה אדומה?
שיבתי אל עצמי [דצמבר 2017]
מאת: א' מרגל
באחד בספטמבר עצמו, ביום הולדתו העברי, חוזר המרגל אל בית הספר שבו למד בילדותו, לכיתה א'. אין הרבה חוויות מרגשות מאלה בחיי אדם. אילו ידעה מערכת הד החינוך כיצד יטלטל הביקור הזה את נפשו של המרגל, ייתכן שהיתה חוזרת בה מן השליחות הקשה הזאת.
מלחמת מעמדות בחינוך. פדגוגיה ברוח הג'אז: מניפסט חינוכי מהפכני חדש
דבר העורך, גיליון הד החינוך לחודש ספטמבר 2017
כאשר החלטנו שהנושא המרכזי בגיליון ספטמבר יהיה "מלחמת מעמדות: מי יותר חשוב ממה" הורמו כמה גבות בתמיהה. ותיקי המערכת תהו אם לא ראוי שגיליון פתיחת השנה יהיה מפויס יותר, רך יותר, מתאים יותר לאווירת הסתיו הבאה עלינו לטובה.
מעמד המורה? זה תלוי במורים בלבד (ספטמבר 2017)
נימרוד סמילנסקי פרידמן
ד"ר אריה קיזל בתפקיד נביא הזעם של מערכת החינוך. הוא מסרב להשתתף במה שהוא מכנה "ליטּופיזציה" של המערכת. את עיקר הקושי תולה קיזל בשיח הקורבני והבכייני שקנה שביתה במערכת החינוך וחוסם את יכולתה להתנער ולהשתנות כליל
אם לא תלמד, יבוא עתיד ויבלע אותך (יולי 2017)
נימרוד סמילנסקי פרידמן
לא רק בטרגדיה היוונית. גם המיתולוגיה הנורדית מלמדת אותנו שידיעת העתיד אין בה ערובה ליכולתנו לשנותו. משום מה, אנשי חינוך רבים מתיימרים לעשות מה שלא עלה בידי ראש האלים הנורדיים, אודין: לדעת מה יהיה בעתיד ולהכין את ילדינו לקראתו
התנ"ך הוא שביל ישראל של החברה השסועה שלנו (ספטמבר 2017)
אלעד מרגל
אלעד מרגל ביקר בהקאתון התנ"ך הראשון בירוחם. אם לא ידעתם מה זה האקתון ומה עושים אתו - הבעיה הזאת תיפתר בשורות הבאות (התמונה באדיבות MindCet)
אל תשאלו למי צלצלו הפעמונים. תקראו את הטקסט (ספטמבר 2017)
מאת: ליאת ואזן-סיקרון
לימודי הרוח מצויים כיום בשפל המדרגה בכל מדינות העולם. זוהי מגמה מסוכנת מאין כמותה, אומרת מרתה נוסבאום, מחשובי הפילוסופים בארצות הברית. הדמוקרטיה והאחווה בעולם נתונות בסכנה מוחשית בגין נטישתנו את מדעי הרוח, הספרות, ההיסטוריה והפילוסופיה.
מלחמת מעמדות: היסטוריה, טבע וחינוך (ספטמבר 2017)
צבי עצמון
בהיסטוריה האנושית ובעולם הטבע מלחמת מעמדות היא נתון כמעט ראשוני. בכוורת הדבורים אין הבדל גנטי בין המלכה לבין הפועלות, ולהבדלי המעמד יש פונקציה תפקודית מובהקת. בני אדם נוטים לנמק באופן אידאולוגי את ההבדלים ביניהם, אך כמעט תמיד מדובר בנימוקים חסרי תוקף. גם הבדלים שנוצרים בינינו על רקע חינוכנו הפורמלי לא תמיד מוצדקים
מניפסט חינוכי חדש או: פדגוגיה ברוח הג'אז (ספטמבר 2017)
מאת: עידן ירון
בעידן הכאוטי שלנו מרחפת מעל בתי הספר סכנה שיהפכו ל"חדרי שינה" ציבוריים. דרושה אפוא פדגוגיה חדשה. המחנכים יהפכו ממורים ל"מסייעי למידה" וימירו את מטפורת התזמורת הסימפונית במטפורת הג'אז. בג'אז אין צלילים נקיים או צלילים מלוכלכים. כל צליל לגיטימי. ד"ר עידן ירון הוא מרצה בכיר לסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון ומתמחה בין השאר בסוציולוגיה של בתי ספר. מבין פרסומיו: "תמונות מחיי בית הספר" (בשיתוף יורם הרפז, מכון מופ"ת, 2015).
אל תכניסו קודים אתיים לבית הספר (ספטמבר 2017)
ישראל שורק
לפני שתתחיל אופנת הקודים האתיים בבתי הספר, אני מבקש להוריד את הרעיון מסדר היום. בעבר היו אופנות דומות ומיותרות שנעלמו כפי שצצו: "דמות הבוגר הראוי", "חזון בית ספרי" ועוד. האתיקה היא נשמת אפו של איש חינוך. קוד אתי מעניין את הבירוקרט בלבד
פשוט תאהב אותם. תראה איך הם נמסים. (ספטמבר 2017)
איתי גודר
אחרי עשרים שנה: האיש שניסה לשנות את המציאות המעמדית והחינוכית בישראל במו ידיו. למרות שסמי שלום שטרית אימץ את גישתה של אמו "לאהוב את כולם", הוא נהג להתעמת חזיתית וללא רחם עם המתנגדים הרבים לפרויקט ֵקדמה השאפתני ומחולל השוויון, שהוא היה בין מייסדיו. האם נכשלה קדמה או שמא חלחלה רוחה ללבו של הזרם המרכזי בישראל?
מורות ומורי קבלן לא צודק, לא חינוכי ולא מפסיק להתרחב (ספטמבר 2017)
נאוה דקל
מבקר המדינה מנה את תוצאותיה השליליות של השיטה. שרי חינוך וחברי כנסת הבטיחו שוב ושוב לצמצם את השימוש בה. אף על פי כן, מספרם של מורות ומורי הקבלן ממשיך לגדול בהתמדה. השילוב בין משרד אוצר השואף להקטין את הוצאות המדינה ובין הורים השואפים למלט את ילדיהם מהאינטגרציה הוא שילוב מנצח
כאשר החכמים מסירים את הכפפות (ספטמבר 2017)
סימון ארזי
האזהרה ממסכת אבות "חכמים היזהרו בדבריכם" לא נאמרה לשווא. חכמים לא נהגו להיזהר יותר מדי בלשונם במלחמת המעמדות בין החכמים לבין עם הארץ (מקפידים נגד חפיפניקים). דומה שהותר כל רסן, ואנו עדים להשתלחות מילולית שאנשי ימינו לא יעזו אף לחלום עליה. סימון ארזי מציג צד חז"לי לא כל כך מוכר
האח! בתי הספר החדשים של תשע״ח, חלק א' (ספטמבר 2017)
הד ישראלי: אדריכלות מדוברת. מאת אדריכל: מיכאל יעקובסון
מהם המאפיינים של בתי הספר החדשים שפותחים היום את שעריהם? מהן המגמות המעסיקות את האדריכלים המתכננים את מוסדות החינוך של דור העתיד? בכל שנה נפתחים ברחבי ישראל עשרות בתי ספר חדשים ומאות כיתות חדשות. נתבונן בבתי ספר חדשים מכל הארץ: מהכפרים הבדואיים א־סייד ואבטין, דרך באר שבע, יבנה, רמלה, חיפה ונצרת ועד הקיבוצים שובל ומזרע. [צילומים והדמיות: אלי קום, באה אדריכלים, מנספלד־קהת אדריכלים, עיריית באר שבע, חן אדריכלים ותא אדריכלים, טבעוני אדריכלים, אמר־קוריאל אדריכלים, פובזנר אדריכלים]
עוצרים לרגע. אוצרים את הרגע (ספטמבר 2017)
צילומים: עירית רובינגר לרון
"לא כדאי להרחיק מערבה מכאן, מספיק להגיע עד קצה החול, מקום שם המלח מחליד, את גדרות הזמן". תרצה אתר
מרימות את הראש לאט (ספטמבר 2017)
שניר פלג
בבית הספר רימון בלוד 36 תלמידים בלבד. יש שם התמודדות יומיומית עם נכויות קשות ביותר, קוגניטיביות ופיזיות כאחד. המשפחות קשות יום, ואף זו בלשון המעטה. ומה מתברר? שחינוך רווי חמלה, אהבה ודיאלוג נותן סיבה טובה לחיות
ניצחון המורים על המנהלים (יולי 2017)
ציון שורק
אלמלא היה הדוח של מרכז טאוב כלי בידי קובעי המדיניות היה אפשר להניח לאמת האלטרנטיבית של הפרק החינוכי שלו להעלות אבק במדפי השכחה. אולם יש אמיתות שראויות להיאמר בצלילות על מוקד השינוי במערכת החינוך בעשור האחרון, ועיקרן תחילה: "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" הם אבני היסוד של השינויים המתחוללים בה.
בלעדי החשבון לא ירים איש את ידו ורגלו (יולי 2017)
ירון נעים
הכמ"ה )הרב משה כלפון הכהן(, גדול רבני ג'רבה, פיתח בראשית המאה העשרים תפיסות חינוך מקוריות ואמיצות. שמרנות דתית רדיקלית פסעה יד ביד עם חדשנות פדגוגית מרשימה ולימודי מתמטיקה ומדע. ירון נעים משרטט קווים לדמותו של מנהיג ששום סטריאוטיפ אינו הולם אותו.
והאליטה הישראלית שותקת (יולי 2017)
אריה דיין
נתוני משרד החינוך על הצטיינות לימודית בישראל היו צריכים לזעזע את כולנו. תשעה מתוך עשרה בתי הספר המובילים הם כאלה שמקיימים מבחני מיון, והעשירי גובה שכר לימוד אסטרונומי. בתי הספר המובילים הם בתי ספר פרטיים, ויש קשר מובהק בין מעמד כלכלי חברתי לסיכויי הצלחה בלימודים. המחאה מבוששת לבוא.
הפתיל הקצר של פרופסור יזהר אופלטקה (יולי 2017)
מבט חדש על אופק חדש
בעקבות מחקר מתמשך על הסכם אופק חדש קובע יזהר אופלטקה כי לרבים מן המורים נטייה להאשים את ההסכם בכל תחלואי המערכת. עיון בעובדות מלמד כי רבות מהמהפכות החיוביות שמתרחשות במערכת החינוך לידתן באופק חדש, וזו רק תחילת הדרך
גיליון דצמבר 2017
כאשר זכתה המשוררת הפולנייה הנפלאה ויסלבה שימבורסקה בפרס נובל לספרות, היא נשאה נאום בשם מקבלי הפרס. כך התחילה שימבורסקה את דבריה: "באירועים מעין אלה, הקשה ביותר הוא המשפט הראשון, ותודה לאל — הוא כבר מאחוריי". ואולם חשוב מן המשפט הראשון הוא המשפט האחרון. הגיליון שלפניכם הוא הגיליון האחרון של הד החינוך במתכונתו הנוכחית, אבל לא פחות מכך, הוא מסמל את סופה של תקופה שבה הנייר המודפס היה מחוז חפץ ליוצרים ולקוראים כאחד. עוד מוסיפים להידפס ספרים וכתבי עת, כפי שהיה לפני תשעים שנה, כאשר יצא לאור גיליונו הראשון של הד החינוך, ואולם מי מאתנו יהמר על כך שגם בעוד תשעים שנה יוסיפו בתי דפוס להתקיים?
גיליונות קודמים
כאשר החלטנו שהנושא המרכזי בגיליון ספטמבר יהיה "מלחמת מעמדות: מי יותר חשוב ממה" הורמו כמה גבות בתמיהה. ותיקי המערכת תהו אם לא ראוי שגיליון פתיחת השנה יהיה מפויס יותר, רך יותר, מתאים יותר לאווירת הסתיו הבאה עלינו לטובה. כשם שמתחילים את שנת הלימודים עם מחברות חדשות ועפרונות מחודדים, מוטב להתמקד באותה רוח של התחדשות, שינוי והתחלה שכל כך מאפיינים את ספטמבר, טענו הוותיקים. לא בלי צדק טענו כך. ימי ראשית ספטמבר אינם ככל הימים.
קרא עוד
"צריך לתת לילדים כלים לחיים, ולא להעמיס עליהם תכנים"; "צריך לתת להם חכות ולא דגים!" נכון ששמעתם או אמרתם את המשפטים הללו עשרות פעמים בחייכם? נכון שרק לעתים רחוקות עצרתם לחשוב אם הם אמתיים ומה בעצם המשמעות שלהם? יש אמירות כמו "חשוב לייצג את כל גוני האוכלוסייה" או "חינוך צריך להיות מבוסס על חוזקות" שנראות לנו ברורות מאליהן, ממש כמו "מה שלא דווח - כאילו לא נעשה". לא. המשפטים האלה לא בהכרח אמתיים. מפתה לכתוב שהם בהכרח לא אמתיים, אבל אסתפק באפיון שלהם כקלישאות. סיסמאות. דקלומים. בגיליון הזה של הד החינוך אנחנו טוענים שיש סכנה של ממש בקלישאות, מפני שעל בסיסן אנו נוטים לרקום השקפת עולם שלמה.
קרא עוד
"נקע גלגל הזמן, חרג מעל כנו, אבוי לי כי עלי לשוב להתקינו". כאשר שייקספיר שם את המילים האלה בפיו של המלט הוא בעצם אומר: "נשברו כללי המשחק. יש צורך לכונן אותם מחדש. ייתכן שבתום התהליך המשחק יהיה אחר לגמרי וייתכן שהשחקנים לא יהיו אותם השחקנים. בכל מקרה, ברור שמהלך עניינים מסוים אבד לבלי שוב". בלשון הילדים: "שברו את הכלים ולא משחקים". מתי לגיטימי לומר משפט כזה? רק כאשר הופר אמון יסודי, כאשר במונחי המשחק אירע משבר ראשוני, כאשר הצד השני אינו משחק על פי הקונסטיטוציה, על פי החוקים המכוננים את המשחק. למשל כאשר שחקן שחמט משחק שני תורות רצופים או כאשר הוא מתנהל עם הצריח באלכסון. כאשר מדובר במשחק – ניחא. יש בעולמנו משחקים הרבה ושחקנים הרבה. מה כבר יכול להיות? ואולם כאשר מדובר בזמן או במרחב, בממדים היסודיים ביותר שחיינו מתנהלים בתוכם, אין צד שני מוגדר שיכול, גם אם ירצה, לשבש אותם. ככל שהפיזיקה וחוקי הטבע אינם משתנים אי אפשר לשבור, לכאורה, את מושגי הזמן והמרחב. אין שליט בעולם שיכול להאט או להגביר את קצב תנועתו של כדור האדמה או לבטל את המרחקים שבין הדברים. ההיגיון הזה איכשהו לא פועל באמת.
קרא עוד
מיתוס חינוכי נפוץ וכוזב גורס שהחינוך הוא שדה שהתאבן. העולם השתנה לבלי היכר, אומרים מפיצי המיתוס הזה, אולם החינוך כמעט לא השתנה. תלמידים ילידי אותה שנה מכונסים מול מורה, שיעורים בני 45 דקות בזה אחר זה, שיעורי בית ומבחנים מדרבנים את הלמידה, המורים מנצלים רק חלק קטן מזמנם להוראה, וחלק גדול מזמנם מוקדש לארגון הלמידה ולהתמודדות עם "בעיות משמעת". בקצרה: עולם כמנהגו נוהג. ואולם לאמתו של דבר, רק כמה מאפייני מסגרת נותרו כשהיו ומה רבים הדברים שהשתנו! למשל, שיעור שבו המורה מרצה והתלמידים מקשיבים וכותבים נחשב לשיעור מוזר, גורס מורה בשיחה פתוחה שמתפרסמת בגיליון זה. שילוב של משחק בלמידה כבר אינו נחלתם של בתי ספר ניסויים או פתוחים, אלא נחלת הכול. שעמום אינו נחשב חלק אינטגרלי ובלתי נמנע מחוויית הלמידה אלא בעיה חמורה. ומנגד — קושי לשמר קשב למשך זמן העולה על 15 דקות כבר לא נחשב לבעיה, אלא לנקודת מוצא מובנת מאליה בתכנון חינוכי.
קרא עוד
־1986 יצא לאור ספרו המצחיק והחכם של אבנר כץ "חוץ מפרט זה או אחר הכול הכול אמת". כותרת מבריקה זו טומנת בחובה שאלות נוקבות: האם כל שקר הוא רע תמיד ובכל הנסיבות? אימתי, אם בכלל, יכול שקר להועיל? האם מיתוס הוא סוג של שקר? האם הוא, בסופו של דבר, מועיל או מזיק? מה נותר עוד בתרבותנו מן הכמיהה לאמת, לשקיפות ולבהירות? האם עלינו לחדול מן השאיפה להתקרב ככל יכולתנו אל האמת רק בשל ההבנה שלא נוכל לאחוז בה במלואה? מה טיבו של ההבדל בין אמת חלקית לבין שקר גמור? אילו מיתוסים נשמר ואילו מיתוסים נפשיט מבגדי המלך שלהם? בגיליון הזה ננסה להתבונן במיתוסים בכלל ובמיתוסים חינוכיים בפרט. איננו שואפים להקיף את מכלול הסוגיות הכרוכות בנושא דרמטי זה. הדבר משול ליומרה לצקת לקערה את מימי האוקיינוס האטלנטי בעזרת מזלג.
קרא עוד
שלוש שאלות גדולות מעסיקות את הפילוסופיה, כותב הפילוסוף עמנואל קאנט: מה אני יכול לדעת, מה אני רשאי לעשות, למה אני רשאי לקוות. בגיליון הזה של הד החינוך אנחנו מבקשים את החיבור בין התקווה, הכמיהה לתיקון עולם, לבין ערכים יסודיים המניעים אותנו בהינתן העולם כפי שאנו מכירים אותו — עולם ששזורים בו בערבוביה גילויי חמלה וגילויי אכזריות; מחוות של נדיבות לצד אווירה של חמדנות; איבה ובדלנות לצד פייסנות ובניית גשרים. מקצת המאמרים בגיליון מתארים את עולמנו ללא מסווה; אחרים מצביעים על הכאב והקושי שטמונים בהליכה בשבילי הערכים ויש שמפצירים בנו לצאת למסע למרות שהדרך זרועה במוקשים; יש רשימות החושפות כי שילוב פלאי בין ערכים לבין תקווה בעולם ציני איננו חלום בהקיץ אלא מתקיים ממש. במציאות. בגיליון הקודם העמקנו במושג השראה. אנו רשאים לקוות, בלשונו של קאנט, שלא נחדל לשאוב השראה ותעצומות נפש מן האנשים הראויים לכך. הם רבים ממה שנדמה. בגיליון הזה אנו נחשפים לכמה מהם.
קרא עוד
מי אינו מעוניין לקבל השראה? מי אינו מעוניין ששאר רוח ינחה את חייו? מהי בעצם ההשראה הזאת, שהכול מדברים על אודותיה ומאיימים להפוך אותה לקלישאה? המעיין במאמרים המגוונים בגיליון הזה יבחין שלפחות שלושה כיווני התבוננות שונים על השראה ושאר רוח משמשים בהם בערבוביה.
קרא עוד
מאות אלפי תלמידים ומורים בבתי ספר בארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד וכמה ממדינות אירופה מתרגלים בשנים האחרונות מודעות קשובה — מיינדפולנס — מדיטציה שמאמנת את התודעה להתמקד ולנכוח בהווה, בכאן ובעכשיו. גם מערכת החינוך הישראלית מצטרפת למגמה העולמית, ויותר ויותר בתי ספר מאמצים את השיטה.
קרא עודדבר המפרסם
הד החינוך הוא כתב העת המקצועי הוותיק בישראל בענייני חינוך, תרבות ופדגוגיה. כתב העת הינו דו-חודשי והוא התפרסם בהוצאת הסתדרות המורים בישראל. עיון בגיליונות הד החינוך לאורך השנים שופך אור על התהוותה וקורותיה של מערכת החינוך העברית-ישראלית בעיקר מנקודת מבטם של המורים, לבטיה והישגיה. כתב העת חולש על מגוון נושאים ותחומי דעת הנוגעים לא רק למחנכים ולאנשי מקצוע בהוראה, כי אם גם לאנשי מקצוע בצמתים המשיקים לתחום ההוראה והחינוך. כתב העת הוציא את גיליונו האחרון בחודש דצמבר 2017. הישארו חלק מקהילת הד החינוך שהולכת וגדלה מידי יום, מתעדכנת במגמות ובחדשות בתחום ההוראה והחינוך בארץ ובעולם! הצטרפו אלינו ברחבי המדיה החברתית!
הד החינוך 2007-2010
סוד ההצלחה של רפורמות חינוכיות
יוני 2009
הכשרת מורים מחפשת דרך
דצמבר 2009
מסע אל הכאוס של תכנון הלימודים
פברואר 2010
לימודים, עיונים והמלצות
![לימודי הסמכה בפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית [מכון פסגות לטיפול והכשרה]](https://static1.s123-cdn-static-a.com/uploads/264589/800_5c88318d0048f.png)
לימודי הסמכה בפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית במכון פסגות בחסות מערך לימודי החוץ של האוניברסיטה הפתוחה
קרא עודריאיונות
מינוי לכתב העת
כתב העת הד החינוך יוצא בגיליון אחרון לחודש דצמבר 2017. זהו גיליון פרידה. תודה עצומה לכל העוסקים במלאכה הנפלאה להפקתו ולקידומו! תודה לכל המנויים הנאמנים, הגולשים והמתעניינים לאורך שנות קיומו בהוצאת הסתדרות המורים.
הדיו של הד החינוך ימשיכו בקרבנו!
הד החינוך הוא כתב העת המקצועי הוותיק בישראל בענייני חינוך, תרבות ופדגוגיה. כתב העת הינו דו-חודשי והוא מתפרסם בהוצאת הסתדרות המורים בישראל. עיון בגיליונות הד החינוך לאורך השנים שופך אור על התהוותה וקורותיה של מערכת החינוך העברית-ישראלית בעיקר מנקודת מבטם של המורים, לבטיה והישגיה. כתב העת חולש על מגוון נושאים ותחומי דעת הנוגעים לא רק למחנכים ולאנשי מקצוע בהוראה, כי אם גם לאנשי מקצוע בצמתים המשיקים לתחום ההוראה והחינוך.
הסתדרות המורים בישראל
טקס המורה של המדינה לשנת 2018
פרויקט ההוקרה למורים המצטיינים של ישראל, ביוזמת הסתדרות המורים, מפעל הפיס ועיתון "ידיעות אחרונות", ובהשתתפות פילת והסוכנות היהודית. הפרויקט, זוכה לתהודה ציבורית רחבה מאוד, ומעלה על נס את נושא החינוך במדינת ישראל ובעיקר את אנשי החינוך העוסקים במלאכת הקודש של עיצוב פני הדור הבא ואזרחי המחר. בראש ובראשונה נועד הפרויקט להפנות זרקור למוקדים של הצטיינות, ולהעניק למורים המצטיינים הכרה ציבורית לצד ביטויי הוקרה. (סרטון הוידאו משנת 2017)
צור קשר
- בן סרוק 7, תל אביב יפו, ישראל
