נוכחים נפקדים


נוכחים נפקדים
מי אם בכלל מטפל ברבבות צעירים שבית הספר לא מתאים להם?

אוגוסט 2010

אנשים טובים בשולי הדרך
הנה כמה נתונים מדוח "ועדת שמיד", הדוח היסודי והמקיף ביותר שנכתב עד כה על ילדים ונוער בסיכון:
15% מכלל אוכלוסיית הילדים בישראל – 330,000 ילדים – נתונים במצבי סיכון ומצוקה.
11% מבני הנוער הערבים ו־2% מבני הנוער היהודים אינם לומדים בבתי ספר; שיעור הנשירה מבית ספר בקרב ילדים עולים גבוה פי שניים מן השיעור בקרב ילדים ותיקים.
11% מהתלמידים מפגינים שלוש או יותר התנהגויות המעידות על נשירה סמויה (היעדרויות רבות, הישגים נמוכים, תחושת ניכור, בידוד חברתי, בעיות התנהגות, אלימות); 30% מהתלמידים הפגינו שתיים מהתנהגויות אלה.
מחצית מהילדים והנוער בסיכון אינם מקבלים שירותים כלל; האחרים מקבלים שירותים שעונים רק באופן חלקי על צורכיהם.
הנתונים האלה מקלקלים קצת את השמחה על פתיחתה של שנת הלימודים החדשה, אך כדאי, דווקא עכשיו, להכיר אותם ולנסות לחוות לרגע את מצבם של צעירים שאינם הולכים לבית הספר או צפויים לנשור ממנו.
כאשר אנחנו מלווים את ילדינו הפרטיים לבתי הספר, לאחר שבדקנו שהספרים, המחברות, הקלמר והסנדוויץ' מונחים כראוי בילקוט החדש, כדאי שנזכור את 330,000 הצעירים הנתונים במצבי סיכון. חלקם נשרו מבית הספר וממקומות עבודה, חלקם כאילו נמצאים בבית הספר אך אינם מתפקדים בו, חלקם סובלים מהתעללות גופנית ורגשית במשפחותיהם. ילדים ונערים שקוראים להם "ילדים ובני נוער בסיכון", ורק כמחציתם זוכים לטיפול כלשהו. השאר "נעלמים" באזורים החשוכים של החברה.
הגיליון הזה של הד החינוך מוקדש לילדים ולבני הנוער הללו ולאנשים שמטפלים בהם: מורים, מורי מורים, מנהלים, מדריכים, חוקרים ובעלי תפקידים במערכות חינוך ורווחה. בארץ הקשה הזאת מסתובבים כמה מאות אנשים שמקדישים עצמם לטיפול בילדים ובני נוער שהחברה מתאכזרת אליהם. האנשים האלה הם הגיבורים של הגיליון הזה. אילו היינו חברה הגונה יותר הם היו ה"סלבס" שלנו.
אבל הטיפול בילדים ובנוער בסיכון אינו יכול להיעשות רק על ידי "גיבורים". הוא חייב להיעשות על ידי כל מורה בכיתה. המורים – זהו אחד המסרים של הגיליון הזה – חייבים להרחיב את תפיסת התלמיד וההוראה שלהם. התלמיד אינו רק שכל המבקש להתמלא בידע, וההוראה אינה מילוי שכלים בידע. התלמיד מביא לכיתה את מלוא אישיותו, על כל מצוקותיה. ההוראה חייבת לזהות את המצוקות ולטפל בהן. ייתכן, כפי שטוען אחד "הגיבורים" של הגיליון הזה, שעליה להפוך ל"הוראה טיפולית", כי במובן מסוים, כפי שטוען "גיבור" אחר, "כל הנוער הוא נוער בסיכון".
חברות נמדדות ביחסן לאוכלוסיות החלשות שלהן, ובכללן ילדים ובני נוער הנמצאים במצבי סיכון. מבחינה זו, לחברה הישראלית ולנו המורים יש הרבה עבודה. ילדים ובני נוער בסיכון אינם ילדים ובני נוער מסוכנים; הם זקוקים לתמיכה. אלה שהחיים היטיבו אתם חייבים לתמוך בהם, לתמוך בעצמם.
ובינתיים חלף החופש הגדול והתחילה שנת לימודים חדשה. מערכת הד החינוך מאחלת לעובדי החינוך וההוראה שנת חינוך והוראה טובה ומספקת.
יורם הרפז, עורך. אי מייל:  yorhar@netvision.net.il

להורדת הגיליון המלא: HED_2010_08.pdf