מנהיגות חינוכית


מנהיגות חינוכית
מהי? מדוע היא חסרה וכיצד ממציאים אותה?

פברואר 2009

למערכת החינוך שלנו אין מנהיגים - שרי חינוך שיודעים להגדיר מטרות חינוך, לשלב אותן בנרטיב פדגוגי טוב ולהניע את אנשי החינוך בכל הרמות (בעיקר את המורים) בכיוונן. זו לא רק השרה הנוכחית (שעוררה תקוות רבות במיוחד), אלא גם השרה שקדמה לה והשרים והשרה שקדמו לה. אז מה קרה, אין שרי חינוך בעלי חזון וכישורים בישראל?! אין, אבל אין להתפלא על כך. מנהיגים בעלי שיעור קומה נדירים בכל תחום, במיוחד בתחום החינוך (שקשה להגיע בו להסכמה וקשה ליישם בו הסכמה שהושגה), בחברה שלנו (שהיא משוסעת ועסוקה בבעיות ביטחון), במדינה שלנו (שמחליפה ממשלות כל שנתיים) ובזמן שלנו (שהוא שלב מעבר מחברה מודרנית לחברה פוסט־מודרנית). אנחנו אמנם מקווים ששר (או שרת) החינוך הבא יתגלה כמנהיג, אבל לא נתפלא אם זה לא יקרה ואם גם הוא יכלה את זמנו בכיבוי שרפות (לפעמים אמיתיות - קטיושות בצפון וקסאמים בדרום) ובהצלת רפורמות אפויות למחצה.

כן נתפלא אם שר (אולי שרת) החינוך הבא יתגלה כמנהיג חינוכי. לשר כזה תהיה מה שישעיהו ברלין (המנטור של שרת החינוך הנוכחית) כינה "תחושת מציאות". הוא יחוש ויבין שיש פער בלתי נסבל בין מערכת החינוך לבין הערכים והצרכים של חברת ידע (יהודית ו/או ישראלית) דמוקרטית. הוא ינסח מטרות חדשות למערכת החינוך ויבנה אותה לאורן. ייתכן שהזמן מוכן לכך; שרים כידוע הם תוצר של זמנם לא פחות משהם יוצרים אותו. אבל נסתפק גם בפחות מזה - בשר שמנהל מדיניות פדגוגית (לא פוליטית) סבירה ועקבית.

כדי לסייע לשר (או לשרת) החינוך החדש הוספנו לגיליון זה של הד החינוך חוברת עצות לשר/שרת החינוך החדש/חדשה, ובה שרי חינוך לשעבר, הוגים, חוקרים ו"אנשי שטח" בתחום החינוך מנסים להגדיר את הבעיות המהותיות של מערכת החינוך ולהציע כיוונים לפתרונן. אנחנו מקווים שהשר החדש (או השרה) יעיין בחוברת ויקיים עמה ועם מחבריה דיאלוג פורה.

וכיוון שקשה להשפיע על המנהיגות החינוכית ברמה הלאומית, בחרנו להתרכז במנהיגות החינוכית ברמת בית הספר - בעיקר במנהיגות של מנהלי בתי ספר. בתחום זה נפל דבר במערכת החינוך - הוקם מכון אבני ראשה. המכון כבר חולל תנועה בקרב מנהלי בתי הספר והצהיר על כוונות טובות: לפתח מנהיגות בית־ספרית הממוקדת בהכוונת התהליכים הפדגוגיים בבית הספר.

בריאיון הפותח את חטיבת המאמרים העיקרית, שמנסה לפצח את "חידת המנהיגות" החינוכית ובכלל, מתאר ישעיהו תדמור את המאפיינים העיקריים של מנהיגות חינוכית ומתעכב על המאפיין החשוב והנעדר ביותר לדעתו - רוחניות. מנהיג חינוכי יוצר בבית הספר או במסגרת אחרת שהוא מנהיג תנאים לחיפוש וליצירת משמעות רוחנית; דוד דרי צולל למהות של המנהיגות - מנסה להגדיר את עיקרה. מנקודת מבט אחת הוא מגלה שמהותה של המנהיגות היא ביטוי אותנטי של העצמי, יהיו תוצאות מנהיגותו אשר יהיו, ומנקודת מבט אחרת הוא מגלה שמהותה של המנהיגות היא היעדר מהות - מנהיגות היא "מעשי מנהיגות" בהקשר מסוים; מיכה פופר סוקר תפיסות שונות של מנהיגות, מצדד בתפיסה הרואה במנהיגות יצירה של המונהגים ומראה כיצד "גדולתה" של המנהיגות מותנית במרחק של המונהגים מן המנהיג; מאמרו של דן ענבר סוקר תפיסות של ניהול חינוכי, עורך הבחנות בין טיפוסים של מנהלים ומציב אתגר לניהול ומנהיגות בתחום החינוך: לדעת לנווט עם ובין סתירות; יזהר אופלטקה מתאר ומנתח מודלים שונים של מנהיגות חינוכית וטוען ש"מנהיגים מצליחים הם אלה המאמצים מנהיגות פדגוגית, מוסרית, משתפת ומעצבת"; אריה דיין משוחח עם המנהיגים של מכון אבני ראשה ולומד על רעיונותיהם לפיתוח מנהיגות בית־ספרית; גל פישר מציג רעיון חדש - "מנהיגות מערכתית" - ומעריך את סיכוייו להיקלט במערכת החינוך המקומית; אריאל לוי קורא למנהיגות הבית־ספרית לחזור לפדגוגיה; רונית קרק מתארת ומנתחת שלוש השקפות פמיניסטיות על מנהיגות נשית; רות קנולר־לוי כותבת על פיתוח מנהיגות נוער; יעל גוראון כותבת על שלושה תנאים להיווצרותה של מנהיגות מורים; יורם הרפז מעמיד מנהיגות חינוכית על עיצוב זהות פדגוגית.

הגיליון הזה חונך מדור חדש של אליעזר יריב, "עזרה ראשונה", שיציע לכם כלים להתמודדות עם בעיות משמעת ובעיות אחרות שצצות בכיתה לעתים תכופות. מדורים ותיקים וכתבות ומאמרים חדשים מאירים את החינוך מזוויות שונות. שתי כתבות תחקיר של איילת פישביין - הכתבה השנייה תפורסם בגיליון הבא - עוסקות בתהליכי ההפרטה במערכת החינוך ובמצבן של עמותות בעקבות המשבר הפיננסי. מאמר של דוד יגיל מציע למורים ולהורים הנחיות להתמודדות עם מצבי חרדה של ילדים עקב פעולות טרור.

אנחנו מאחלים לכם קריאה טובה ומייחלים לחיזוק הדיאלוג בין קוראים וכותבים של הד החינוך.

יורם הרפז, עורך. אי מייל: yorhar@netvision.net.il

להורדת הגיליון המלא: HED_2009_02.pdf