ממה עשויה הוראה טובה


ממה עשויה הוראה טובה
וממה עושים אותה?

אוגוסט 2008

הוראה היא חינוך באמצעות ידע ובאמצעות הדרך שבה היא מעבירה ידע. בידע - גורמים למלחמה, סיפור קצר, חוק טבע, יחסים בין מספרים וכיוצא באלה - גלומות עמדות, אמיתות ותובנות שיש להן פוטנציאל חינוכי. אך לא רק בידע גלום פוטנציאל חינוכי אלא גם, אולי בעיקר, בדרך ההוראה שלו: הרצאה סמכותית של ידע, סיפור מרתק של ידע, הצגה ביקורתית של ידע, הצגת בעיות לצורך יצירה של ידע - דרכי הוראה אלו ואחרות מחנכות לא פחות, אולי יותר, מהידע עצמו. המורים עומדים מול התלמידים או שרויים עמם כשהם "מצוידים בהוראה" - ידע בתחום מסוים ודרך להעביר אותו. דרך העברת הידע הרווחת ביותר בבתי הספר היא הרצאה סמכותית של ידע (הוראה פרונטלית), אך יש גם דרכי הוראה אחרות. תהא דרך ההוראה אשר תהא, אפשר לעשותה טוב ואפשר לעשותה רע. כאשר עושים אותה טוב משיגים את מטרותיה.

הגיליון הזה של הד החינוך מתרכז בהוראה, נכון יותר - באיכות ההוראה. אנחנו שואלים: מהי הוראה טובה - באופן כללי ובמקצועות השונים? מבחינתנו המורים, אין שאלה חשובה מזו. את השאלה "מהי הוראה טובה?" הפנינו להוגים, חוקרים ומורים וקיבלנו מאמרים חשובים ומעניינים. למעשה, קיבלנו יותר מאמרים משיכולנו להכיל בגיליון אחד, ולכן נקדיש עוד גיליון של הד החינוך לסוגיה זו, שאין, כאמור, חשובה ממנה.

בריאיון הפותח מעמידה נירה חטיבה את ההוראה המקצועית על סדרה של מיומנויות. הוראה מקצועית תלויה גם בגורמים אחרים - באישיותו של המורה, בהבנה של תחום הדעת ועוד - אך אפשר להעמיד אותה, לדעתה של חטיבה, על סדרה של מיומנויות כלליות ניתנות לרכישה ולביצוע; מאיה בוזו וגל פישר מנסים לחלץ את ההוראה מדפוס הימ"מ - המורה יוזם, התלמיד מגיב, המורה מעריך. אף שבית הספר מחזק את דפוס ההוראה הזה, אפשר ליישם בבית הספר דפוסי הוראה אחרים, טובים יותר. אריאל הירשפלד מעמיד את הוראת הספרות על מובן ועל משמעות, וגם על אהבה לספרות ולתלמידים. שיר של טשרניחובסקי אומר את זה הכי טוב - על פי המשמעות שהירשפלד מייחס לו; קובי גוטרמן טוען שאמת מידה להוראה טובה היא יכולתה לשתף את כל התלמידים כל הזמן, ומציע דרכים לעשות זאת; רון אהרוני טוען שהוראת המתמטיקה ויתרה על שלושה עקרונות יסודיים - המחשה, שיטתיות ומילוליות. לדעתו, אין קיצורי דרך: כל הניסיונות לעקוף את שלושת העקרונות הללו פגעו בהוראת המתמטיקה; מיכל כרמון מסבירה מדוע לימודי האמנות נוגעים בעומקים נפשיים שמקצועות אחרים אינם מגיעים אליהם ומסבירה מהם התנאים המבטיחים נגיעה טובה; שרה זמיר וחזי אהרוני מאירים את הצד הסמוי של ההוראה - הצד הלא מילולי שלה. במקרים רבים יש לצד זה השפעה רבה יותר מהצד הגלוי, המילולי; נירה חטיבה מציעה דרך מעשית לשפר את ההוראה בבתי הספר - להקים מרכזי הוראה במערכת החינוך, בדומה לאלה שבמערכת ההשכלה הגבוהה; יורם הרפז מפתח תפיסה כוללת של הוראה טובה על בסיס הגותו של צבי לם.

מחציתו השנייה של הגיליון מוקדשת כרגיל לנושאים מגוונים אחרים - מאמרים, כתבות, מדורים המטפלים בממדים השונים של העשייה החינוכית. חנה אבישר ועידן ירון כותבים על האדם שבחיה; אריה דיין מספר על סין שמאחורי האולימפיאדה; נורית וורגפט חוגגת יומולדת מאה למחנך יהודה כהנא ועשרים שנות אקדמיה לחפ"ן - מכון להכשרת מורים לחינוך הפתוח; המדורים הקבועים תורמים את חלקם להבנת החינוך והתרבות שלנו.

אנו מבקשים להכריז בזאת על פתיחתו של מדור חדש - מורה, מה הסיפור שלך. מורים מוזמנים לשתף את קוראי הד החינוך באירוע חינוכי שעמדו במרכזו (ראו מודעה בהמשך).

בעקבות הגיליון הקודם, שהוקדש לחינוך וקולנוע, אנו מצרפים לבקשתם של מורים קטלוג של רשימת סרטים מומלצים על פי גיל.

והנה, מתחילה עוד שנת לימודים. קצת פרפורים בבטן, תערובת של חרדות ותקוות, נעבור את זה. נקווה ששנת הלימודים הזאת תתנהל בלי שביתות ובלי שיבושים אחרים. שתהיה לכולנו שנת הוראה טובה.

יורם הרפז,עורך. אי מייל: yorhar1@gmail.com

להורדת הגיליון המלא: HED_2008_08.pdf