חינוך בגלובליזציה:


חינוך בגלובליזציה:
איתה או נגדה ?

דצמבר 2007

ב—1989 נפלה ח1מת ברלין ועמה החומה שיצרה את העולם הדו־קוטבי של המלחמה הקרה. שדה הראייה נפתח; מדינות ואנשים התחילו לחשוב במושגים גלובליים. התפתחויות טכנולוגיות מהירות המציאו כלים. ב־1981 יצאו לשוק המחשבים האישיים הראשונים מסוג איי־בי־אם, ובאותה שנה החלו אנשי תוכנה להשתמש באינטרנט ובדואר אלקטרוני. הגרסה הראשונה של "חלונות" הגיעה לחנויות ב־1985, ואתר האינטרנט הראשון נבנה ב־1991. ב־1995 פיתחה חברת נטסקייפ את הדפדפן (תוכנת גלישה) הראשון, שהפך את האינטרנט לרשת עולמית נגישה לכול. באותה שנה נוצר מנוע החיפוש גוגל. המהפכה הדיגיטלית תפסה תאוצה. צעירים מוכשרים, תאבי יוזמה וכסף, נשאבו אל תעשיית ההיי־טק הדינמית ויצרו תשתית מקוונת לייצור, למסחר ולבנקאות חוצי יבשות. מחשבים וטלפונים ניידים ניידו מידע מקצה אחד של עולם לאחר; סגרו ופתחו חברות כהרף עין. טלוויזיות לווייניות רבות ערוצים ייצרו בידור להמונים והפיצו מסרים אחידים. תאגידי ענק בינלאומיים ביזרו שליטה, ייצור ושיווק על פני יבשות. מדינות הורידו מכסים, הגמישו מטבע, התחרו על השקעות. ״המירוץ אל התחתית״ נפתח - מדינות שהעבודה בהן זולה יותר הפכו יעד למיקור חוץ. שירותים ציבוריים, איגודי עובדים, סולידריות מעמדית וחברתית הידרדרו. חוסלה הקביעות במקום העבודה. המדינה נחלשה מכורח הנסיבות, אך גם מרצון, והתנערה מאחריותה לרווחה ולצמצום פערים. מושגים וערכים ניאו־ליברליים הפכו לשכל הישר, למובן מאליו של המערב ושלוחותיו. חלופות התפוגגו. נפח הייצור, השיווק והצריכה עלה להיקפים חסרי תקדים ואתם הרס הסביבה והתחממות כדור הארץ. העולם הפך לג׳ונגל גלובלי. המהלך הזה עורר תגובות נגד מקומיות שונות. תגובה דרמטית במיוחד התרחשה ב־ 11 בספטמבר 2001: מטוסים מונחי אל־קעידה נכנסו במגדלי התאומים, מרכז הסחר העולמי, בניו יורק. המושג "התנגשות ציוויליזציות״ החליף חלקית את "קץ ההיסטוריה״; הגלובליזציה הפכה לגלוקליזציה.

ובתוך כל זה החינוך - מוסד חברתי חלש יחסית, המופקד על ציודם של צעירים בידע, במיומנויות, בתכונות ובעמדות שיסייעו להם להשתלב בחברה ולהיות "בני אדם״. מה על החינוך לעשות בעיצומו של תהליך הגלובליזציה? כיצד משפיעה עליו הגלובליזציה וכיצד, אם בכלל, הוא משפיע, או צריך להשפיע, עליה? האם עליו להכשיר צעירים להשתלב בגלובליזציה או לרסן ולנתב אותה? לפעול אתה או נגדה? הד החינוך ביקש מהוגים ומאנשי מעשה שהקדישו לגלובליזציה מחשבה להתייחס לשאלות אלה.


אורי רם מסביר מהי "גלובליזציה", כיצד היא פועלת, אילו תגובות היא מעוררת, אילו ערכים היא מקדמת, מה כדאי לקחת ממנה ומה כדאי לדחות. מבחינת הגלובליזציה, הוא אומר, החינוך והמורים נמצאים בצד של ה״לוזרים״. דם חנין כותב שהגלובליזציה מאכזבת - אינה מקיימת את התקוות שנתלו בה. על המורים, הוא טוען, להבין את "התמונה הגדולה" ולמקם במסגרתה את המאבק החברתי להטיית הגלובליזציה לאפיקים מציאותיים וצודקים יותר. דם לאוטמן סבור שהגלובליזציה פותחת אפשרויות חדשות וכי על החינוך להכשיר צעירים לקראתן. גזוליה רסניק מתארת את השפעותיה של הגלובליזציה על ממדיו השונים של החינוך, ומציבה לחינוך אתגר חדש - טיפוח אזרחות גלובלית. מרסלו סוארס־ אורוסקו מסביר ממה עשויה הגלובליזציה, מהן השפעותיה על בית הספר ואילו אתגרים היא מציבה לו. הווראד גרדנר מאיץ בחינוך להגיב על הגלובליזציה, ומציע תכנית לימודים גלובלית. אימן אגבאריה מראה כיצד הניאו־ליברליזם הגלובלי משמש לעיקור החינוך הערבי מתוכנו וזהותו. אילן גור־זאם מתאר את "חגיגת הגלובליזציה המטורפת" ומציע חינוך שכנגד.

מה על החינוך לעשות בעיצומו של תהליך הגלובליזציה? כיצד משפיעה עליו הגלובליזציה וכיצד, אם בכלל, הוא משפיע, או צריך להשפיע, עליה?

קוראים שאינם מתעניינים בגלובליזציה - וקשה להאמין שיש כאלה; הגלובליזציה ללא ספק מתעניינת בהם - יוכלו למצוא בגיליון הנוכחי של הד החינוך מקבץ מרתק של מאמרים, כתבות ומדורים העוסקים בהיבטים שונים של החינוך.

שביתת המורים הסתיימה - שביתה ארוכה ונפתלת, עם סוף מדכדך ומעורפל. בתוך המולת השביתה נשמע קול חדש - קולם של המורים. המדור "הד מקומי" נותן לו הד. גם שביתת המורים אינה מנותקת מ״האירוע" הגדול שהגיליון הנוכחי עוסק בו, מהגלובליזציה.

מערכת הד החינוך מצטרפת לתקווה ששנת הלימודים הנוכחית ומערכת החינוך כולה ישוקמו לאחר הטראומה שעברו, ושהשביתה וכל מה שיבוא בעקבותיה לא יהיו לשווא.

יורם הרפז, עורך.

להורדת הגיליון המלא