חוזרים לשאלה העיקרית:


חוזרים לשאלה העיקרית:
מהי הוראה טובה?

דצמבר 2008

כפי שהבטחנו בגיליון אוגוסט 2008 של הד החינוך, שהוקדש להוראה ("ממה עשויה הוראה טובה ואיך עושים אותה?" קראנו לו), אנחנו שבים לנושא חשוב זה. מה יכול להיות חשוב יותר למורים מהוראה?!

למרות שההכשרה למקצוע ההוראה מתחילה בגיל שש, ההוראה של רוב המורים אינה מקצועית דיה; היא מבוססת בעיקר על התנסות אישית, על מה שעובד ולא עובד בכיתה, ולא על ידע כללי ובדוק על הוראה ומחשבה עליו. מורים אינם מתעניינים בדרך כלל במטרותיה ובשיטותיה של ההוראה; הם מתעניינים בנושא שהם מלמדים, אך לא בדרכים ללמד אותו. בהשוואה לרופאים או לפסיכולוגים, למשל, מורים אינם מתעניינים במקצוע שלהם.

יש לכך שלוש סיבות עיקריות: 1. המפגש עם הכיתה אינטנסיבי (לעתים טראומטי) כל כך, עד שהוא מוחק את כל הידע הכללי הבדוק על הוראה שהמורה למדה בהיותה סטודנטית להוראה ומחליפה אותו בטקטיקות של הישרדות ובאמצעי חירום ל"החזקת כיתה". 2. בית הספר מעוניין בעיקר ב"החזקת כיתה" ופחות בהוראה טובה המניעה למידה טובה. מורה נבחנת על ידי המנהלת, המורים, התלמידים וההורים על בסיס יכולתה "להחזיק כיתה" ולתרום לתפקודו היעיל של בית הספר. 3. ההוראה - וזו אינה אמירה בגנותה - אינה לגמרי מקצוע; היא תלויה באופן מכריע בהשקפת עולמה ובאישיותה של המורה.

למרות זאת אנחנו סבורים שהשאלה מהי הוראה טובה היא שאלה חשובה ביותר, אולי החשובה ביותר מבחינת המורים, ואנחנו מנסים להחזיר אותה למרכז השיח החינוכי. שאלנו אנשי חינוך, הפועלים באגפים שונים של מערכת החינוך, מהי הוראה טובה בכלל ומהי הוראה טובה במקצוע מסוים. התשובות לפניכם.

בריאיון הפותח מציג דיוויד פרקינס מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרוורד רעיון חדש שלו: הוראה טובה מניעה את התלמידים ללמידה טוטלית, למידה שבדומה למשחק מערבת את כל הווייתו של התלמיד; יובל דרור לוקח אותנו למסע היסטורי קצר כדי לומר שחלוצי החינוך הציוני התלבטו בשאלה מהי הוראה טובה הרבה לפנינו ואף השיבו עליה תשובות חלוציות ופיתחו דפוסי חינוך והוראה חדשניים; צפריר גולדברג מסביר שהוראה טובה בהיסטוריה מתמרנת בין הצגת נרטיב מעורר הזדהות ובין פירוק ביקורתי שלו; יזהר אופלטקה טוען שאת השאלה מהי הוראה טובה יש למקם בהקשר ממשי - בקריירת ההוראה של המורים; נעמי דה־מלאך מנסה לחלץ את הוראת הספרות מהשליטה הבלעדית של אסכולת הניו־קריטיסיזם ולהראות לה עוד שתי אפשרויות; נירה חטיבה שואלת אם הוראה היא בכלל מקצוע. התשובה מורכבת; רוני לידור מציע ארבעה עקרונות מנחים להוראה טובה של חינוך גופני, אולי להוראה בכלל; גם לואיס אוסון ממקם את השאלה המרכזית בהקשר - במבנה הארגוני של בית הספר: אם לא נשנה אותו ונאפשר הוראה אישית, לא נוכל לעשות הוראה טובה; ניר אוריון מנסח עקרונות להוראה טובה בכלל, גם בתחום המדעים; משה מאיר קורא לשינוי מהפכני בהוראת היהדות; נמרוד אלוני קורא למימוש הוראה הומניסטית - הוראה דיאלוגית; אמירה רום מציעה הנחיות מעשיות להוראה בכיתות מב"ר; חנוך בן פזי מציע עקרונות להפיכת הוראת התנ"ך לסם חיים; אסנת ספורטה מציגה את ההוראה כחלק מהמנגנון החרושתי של בית הספר. רק חילוץ בית הספר מההקשר התעשייתי שבו צמח יאפשר הוראה אחרת; חברי הקלחת הפדגוגית של המרכז לחינוך דמוקרטי מנסחים מחדש את עקרונות החינוך הדמוקרטי; יהודית בר־תקוה שואלת מדוע השימפנזים אינם עוסקים בהוראה אף על פי שהם מוכשרים לכך, ומראה תוך כדי כך שההוראה היא פעילות המייחדת את המין האנושי.

המדור "מחזיקים כיתה" נפרד מקוראיו. אחרי עשרה שיעורים ב"החזקת כיתה" מגיעה לו חופשה. המדורים האחרים פועלים כרגיל ומטפלים במסירות בהיבטים שונים של מערכת החינוך. גם כתבות יש: איילת פישביין מציגה את מצבן העגום של המכללות להכשרת מורים; אילן פרנקל כותב על מדיטציה בשירות הלמידה בבתי הספר; נורית וורגפט לקחה מורות מבית הספר "הירדן" בשכונת התקווה לסרט המופתי בין הקירות כדי לשמוע השוואות. הגיליון עשיר ומעשיר. אל תבזבזו אותו.

בשעה שגיליון זה יורד לדפוס "מלחמת עזה" נכנסת ליומה השלישי. מערכת הד החינוך מצטרפת לתקוותם של תושבי הארץ שהמלחמה תסתיים מהר ככל האפשר ותאפשר לתושבי הדרום לשוב לחיים רגילים.

יורם הרפז, עורך. אי מייל: yorhar@netvision.net.il

להורדת הגיליון המלא: HED_2008_12.pdf