הטובים להוראה


הטובים להוראה
איך עושים מורים טובים?

אוקטובר 2010

למצוא ולהמציא את קול המורים
הד החינוך נענה ברצון לפנייתו של מכון ון ליר להקדיש גיליון מיוחד לשאלה מהם המאפיינים של מורים טובים ואם אפשר להקנות אותם לכבוד כנס שהמכון מארגן בתמיכתם של הסתדרות המורים וארגונים אחרים. כותרת הכנס היא "מדיניות מורים והוראה", והוא ייערך ב-9–10 בנובמבר 2010 במכון ון ליר בירושלים. לראשונה בתולדות הכנסים בישראל ישתתפו בכנס מורים רבים – על הבמות ובקהל – ויציגו את השקפותיהם בסוגיות השונות הנוגעות להם ולעיסוקם.
אז מהם המאפיינים של מורים טובים והאם אפשר להקנות אותם? על בסיס המאמרים בגיליון הזה אפשר להציע את "הנוסחה" הבאה: מורים טובים = ארוס פדגוגי + מיומנויות כלליות + מיומנויות תלויות תוכן.
התכונה המהותית ביותר של מורים טובים היא ארוס פדגוגי – התשוקה להשפיע על אנשים צעירים באמצעות ידע (ראו צבר; הרפז). מורים טובים אוהבים את תחום הידע שהם מלמדים ואת התלמידים שלהם, ובעיקר את האינטראקציה ביניהם. מורים שאינם משתוקקים להשפיע על תלמידיהם באמצעות התכנים שהם מלמדים – לשנות את נקודת מבטם, לעורר בהם סקרנות והשתאות, לגרום להם לחשוב על העולם ועל עצמם – אינם נמצאים במקום הנכון וכדאי שישקלו הסבה מקצועית. התכונה המורית המהותית ביותר היא אפוא תשוקה להוראה – לחינוך באמצעות ידע.
אבל תשוקה אינה מספיקה; צריך לתעל אותה להוראה ערכית ויעילה. המאפיין השני של מורים טובים הוא מיומנויות הוראה כלליות (ראו גרין; חטיבה; רייכל). מורה טוב מצויד באסטרטגיות הוראה שעובדות היטב בהוראת כל המקצועות. קחו למשל את האסטרטגיה "אין שחרורים" (ראו למוב אצל גרין): לא משחררים תלמידים מהמאמץ לספק תשובה הולמת על שאלה. אסטרטגיה זו תופסת בכל המקצועות, והיא יעילה וערכית (היא מציבה ציפיות גבוהות ומאמינה שכל תלמיד יכול לעמוד בהן).
אבל מיומנויות הוראה כלליות אינן מספיקות. מורים מלמדים תחום ידע מסוים, והוראת התחום הזה מצריכה מיומנויות מיוחדות – מיומנויות תלויות תוכן (ראו שולמן; מטיאש; לוונברג בול אצל גרין). הוראת מתמטיקה, למשל, מיישמת אסטרטגיות שונות מן האסטרטגיות של הוראת היסטוריה. מבחינה זו ידע התחום של מורים שונה מידע התחום של מומחים; משולבות בו פרשנויות הנובעות מהצורך להורות אותו לאנשים צעירים. המאפיין השלישי של מורים טובים הוא אפוא מיומנויות הוראה של תחום ידע מסוים, והן נובעות מהבנה טובה של תחום הידע ומהבנת "הראש" של התלמידים.
האם אפשר להקנות ארוס פדגוגי ומיומנויות הוראה כלליות ותלוית תוכן? כן, אם יש תשתית ארוטית וקוגניטיבית מתאימה.
מורים טובים יותר או פחות אינם פועלים בחלל ריק; הם פועלים בארגון – בבית ספר – והארגון הזה מכתיב להם במידה רבה את דפוס ההוראה שלהם (ראו רואן; רימון; נאסר־אבו אלהיג'א). גם ציפיות התלמידים (ראו חותם והדר) ומדיניות משרד החינוך (ראו מסמך ון ליר) מכתיבות את ההוראה. בקיצור, למורים טובים יש מאפיינים מסוימים, והם באים לידי ביטוי בתוך מערך כבד של אילוצים שמחליש, אולי מנטרל, אותם. כדי לנטרל את הנטרול על המורים למצוא ולהמציא את קולם ולתת לו ביטוי; לדרוש מערכת חינוך שתאפשר להם לממש את התכונות המוריות שלהם. כנס ון ליר וגיליון הד החינוך המלווה אותו מעודדים את המורים לעשות זאת.

יורם הרפז, עורך. אי מייל:  yorhar@netvision.net.il

להורדת הגיליון המלא: HED_2010_10.pdf