גיליון ספטמבר 2017


  • 09/01/2017 12:00 AM

כאשר החלטנו שהנושא המרכזי בגיליון ספטמבר יהיה "מלחמת מעמדות: מי יותר חשוב ממה" הורמו כמה גבות בתמיהה. ותיקי המערכת תהו אם לא ראוי שגיליון פתיחת השנה יהיה מפויס יותר, רך יותר, מתאים יותר לאווירת הסתיו הבאה עלינו לטובה. כשם שמתחילים את שנת הלימודים עם מחברות חדשות ועפרונות מחודדים, מוטב להתמקד באותה רוח של התחדשות, שינוי והתחלה שכל כך מאפיינים את ספטמבר, טענו הוותיקים. לא בלי צדק טענו כך. ימי ראשית ספטמבר אינם ככל הימים. רוצים היינו להאריך ככל האפשר את ימי הכמיהה וההבטחות העצמיות וגיוס הרצון הטוב שמאפיינים את תקוות השנה החדשה. ואולם כאנשי חינוך שגאים בפרופסיה שלהם אנחנו יודעים שלעתים ההדרגתיות אינה מסייעת בהתמודדות אמיצה עם אתגרים. יש מצבי עניינים שבהם נעדיף את הקפיצה אל המים, כלשון המטפורה השגורה, על פני התקדמות אטית, עקב בצד אגודל, מן הרדוד אל העמוק. אנשי חינוך בישראל השסועה, המרירה והמפולגת אין להם שהות לכניסה הדרגתית למכאוביה, להסתגלות נינוחה לתלאותיה. אנו אפופים במציאות והמציאות אפופה בנו. מוטב שנרחיק ראות, שנשתדל ככל אשר לאל ידנו למהול בצלילות הדעת ובניקיון הלב את עכירות מי המריבה שבתוכם אנו חיים. אם כך ננהג, נוכל לסמן לעצמנו ולתלמידינו חופי מבטחים.