הד החינוך

Hed Hachinuch

אודות


אודות
הד החינוך הוא כתב העת המקצועי הוותיק ביותר בישראל בענייני חינוך, תרבות ופדגוגיה. המגזין יוצא לאור ע"י הסתדרות המורים בישראל.
גיליונו הראשון של הד החינוך ראה אור בדצמבר 1927, דבר שהופך אותו לכתב העת המודפס הפעיל הוותיק ביותר בישראל בכל תחום שהוא.
עיון בגיליונות הד החינוך לאורך השנים שופך אור על התהוותה וקורותיה של מערכת החינוך העברית-ישראלית בעיקר מנקודת מבטם של
המורים, לבטיה והישגיה.במהלך השנים ליוו את "הד החינוך" כתבי עת משלימים כמו "הד גן".
כתב עת זה, ככתבי עת אחרים שהוציאה הסתדרות המורים לאור,כמו פנים, (בעריכת רוביק רוזנטל), התמזגו עם השנים בהד החינוך.

עורכו הראשון של הד החינוך היה דב קמחי שערך את כתב העת מהקמתו בשנת 1927 ועד לשנת 1935.
בין השנים 2007 ו-2015 ערך את כתב העת ד"ר יורם הרפז ועורכת המשנה הייתה ציפה קמפינסקי.
לאחר עזיבת הרפז מונתה ד"ר טלי גולדשמיד לעורכת.
בקיץ 2016 מונה לתפקיד ישראל שורק, מרצה לפילוסופיה במרכז מנדל למנהיגות בנגב ומי שעומד בראש מכון במחשבה תחילה לפילוסופיה
מעשית.
הנושא המרכזי בגיליון ספטמבר 2016 של הד החינוך עסק בהשראה ושאר רוח. בגיליון זה ביסס הד החינוך מגמה חינוכית מונחית תרבות,
שבאה לידי ביטוי בריבוי מדורי הגות. בגיליון זה ביטא העיתון עמדה לפיה השראה היא סגולה אשר ניתנת להילמד, ובה בעת הוא קורא
למורים לזהות מצוינות עם תשוקת למידה מתמדת שעליה להיראות.
אחד ממשימותיו המוצהרות של כתב העת היא החייאת האתוס של ההוראה כשליחות אנושית, תרבותית וחברתית.
מתכונתו המחודשת של כתב העת יוצאת מהנחה שהחינוך במיטבו אינו אמצעי גרידא למוביליות כלכלית ולפיכך אינו צריך להתמקד
בהקניית "כלים" ומיומנויות. אדרבה. חינוך במיטבו מאפשר כניסה לעולם תרבות רחב אופקים, ולפיכך יש ערך לידע כשהוא לעצמו
ולתשוקת דעת גם באשר היא אינה אינסטרומנטלית. במובנים אלה ניתן לומר שהאוריינטציה שאמץ הד החינוך מאז תקופת הרפז,
וביתר שאת במתכונתו המחודשת, היא אוריינטציה הומניסטית מובהקת. במונחי האידיאולוגיות של צבי לם ניתן לזהותו
עם האידאולוגיה האקולטוריסטית.
גישתו הפלורליסטית של הד החינוך ומיקומו בלב השיח החינוכי הישראלי מאפשרים לו לתת במה לזרמי מחשבה ופעולה שונים,
ככל שאלה עולים בקנה אחד עם האידאל של חינוך ממלכתי שוויוני. אידאל זה עצמו מחייב את הד החינוך במתכונתו המחודשת
לנקוט לא אחת גישה ביקורתית ביחס למגמות של הדרה ושל הפרטה בחינוך ובחברה בישראל.

העובדה שעד קיץ 2016 לא היה העיתון נגיש ברשת האינטרנט תרמה לאנונימיות היחסית שלו מחוץ לשדה החינוכי חרף העובדה
שכתב העת נתפס בעיני הציבור המשכיל כמקדם שיח תרבותי כללי וכמגזין ברמה גבוהה.
עורכי הד החינוך:
2007-2015 ד"ר יורם הרפז.
2015-2016 ד"ר טלי גולדשמיד

יו"ר המערכת: ציון שורק
עורך: ישראל שורק
עריכה גרפית: סטודיו נעם תמרי
עריכת לשון: תמי אילון-אורטל
מידענות וניהול מדיה: דזירה פז
צלם מערכת: רפי קוץ

מערכת מייעצת: פרופ' יזהר אופלטקה, פרופ' נמרוד אלוני, אדר ארד, ד"ר לאה אריכא, נחום בלס, ד"ר קובי גוטרמן, רבקה גורפינקל,
ציפי גנץ, ציפי דביר, זכריא חרדאן, שרה ישראלי, ד"ר איציק כהן, אמנון לבב, שגית להמן, אירית סנה, דזירה פז, גילה פינקלשטיין,
יהודית פלבנר, רות קופינסקי, ישראל שורק, ציון שורק, פרופ' חן שכטר.

מו"ל: הסתדרות המורים בישראל 
מחלקת מנויים והפצה: יפה פולגר
רח' בן־ סרוק 8, תל אביב 6269612 טלפון: 03-6922939 פקס:03-6928221 א-ה 08:00-15:00
מערכת "הד החינוך", רח' בן־ סרוק 8, תל אביב 6269612 טל: 03-6922939  hed@morim.org.il 
מחלקת מודעות ופרסום: אהובה צרפתי  טלפון: 03-7516615 פקס: 03-7516614 ahuvatz@bezeqint.net 

גיליון ספטמבר 2017

מלחמת מעמדות בחינוך

כתבות בכותרות


השומר החדש: כאילו לא היו דברים מעולם [דצמבר 2017]

איריס הרפז

ישראל 2017. אנשי תנועת השומר החדש חושבים על העתיד ומחזירים בני נוער בעלי כושר מנהיגות אל ערכי היסוד של הציונות מקדמת דנא: עבודת אדמה, שמירה, התנדבות. הם מקווים לעורר טרנד חלוצי חדש־ישן. מה בעניין שיתוף פעולה יהודי־ערבי? לא על כל שאלה יש להם תשובה...

קרא עוד

האח! בתי הספר החדשים של תשע"ח [דצמבר 2017]

אדריכלות מדוברת. מיכאל יעקובסון

מהם המאפיינים של בתי הספר החדשים שפותחים היום את שעריהם? מהן המגמות המעסיקות את האדריכלים המתכננים את מוסדות החינוך של דור העתיד? בכל שנה נפתחים ברחבי ישראל עשרות בתי ספר חדשים ומאות כיתות חדשות. נתבונן בבתי ספר חדשים מכל הארץ: מהכפרים הבדואיים א־סייד ואבטין, דרך באר שבע, יבנה, רמלה, חיפה ונצרת ועד הקיבוצים שובל ומזרע.

קרא עוד

זכות האדם לחרטה. משמעות המקש DELETE [דצמבר 2017]

אלעד מרגל

אף שרובנו מתחרטים על מעשים אחרי שעשינו אותם, יש המתחרטים על שלא העזו מעולם לעשות מעשים מעוררי חרטה... בני נוער ואנשי חינוך בגבעתיים מקדמים את זכות הבוגר להתחרט על מה שעשה כנער ולמחוק כליל את עקבות הפשלות המוקדמות. כנס DELETE חשף מבוכה חינוכית ומעשית עמוקה

קרא עוד

אי אפשר לעשות שלום עם אנשים שאיננו מבינים את השפה שלהם [דצמבר 2017]

נאוה דקל

רוב מוחלט מהתלמידים היהודים שלומדים ערבית עושים זאת מתוך רצון להשתלב בחיל המודיעין ובתפקידי מודיעין. באקלים הפוליטי הנוכחי ייתכן שזו צריכה להיות משימה חינוכית לאומית: להנחיל את השפה הערבית והתרבות הערבית לכולם, דווקא ממוטיבציה של שלום ודיאלוג.

קרא עוד

עוצרים לרגע. אוצרים את הרגע [דצמבר 2017]

צילומים: עירית רובינגר לרון

ספסלים עזובים.. פנים חרושות קמטים..גן סגור. התבוננויות לרגע.

קרא עוד

מלחמת מעמדות בחינוך. פדגוגיה ברוח הג'אז: מניפסט חינוכי מהפכני חדש

דבר העורך, גיליון הד החינוך לחודש ספטמבר 2017

כאשר החלטנו שהנושא המרכזי בגיליון ספטמבר יהיה "מלחמת מעמדות: מי יותר חשוב ממה" הורמו כמה גבות בתמיהה. ותיקי המערכת תהו אם לא ראוי שגיליון פתיחת השנה יהיה מפויס יותר, רך יותר, מתאים יותר לאווירת הסתיו הבאה עלינו לטובה.

קרא עוד

מעמד המורה? זה תלוי במורים בלבד (ספטמבר 2017)

נימרוד סמילנסקי פרידמן

ד"ר אריה קיזל בתפקיד נביא הזעם של מערכת החינוך. הוא מסרב להשתתף במה שהוא מכנה "ליטּופיזציה" של המערכת. את עיקר הקושי תולה קיזל בשיח הקורבני והבכייני שקנה שביתה במערכת החינוך וחוסם את יכולתה להתנער ולהשתנות כליל

קרא עוד

אם לא תלמד, יבוא עתיד ויבלע אותך (יולי 2017)

נימרוד סמילנסקי פרידמן

לא רק בטרגדיה היוונית. גם המיתולוגיה הנורדית מלמדת אותנו שידיעת העתיד אין בה ערובה ליכולתנו לשנותו. משום מה, אנשי חינוך רבים מתיימרים לעשות מה שלא עלה בידי ראש האלים הנורדיים, אודין: לדעת מה יהיה בעתיד ולהכין את ילדינו לקראתו

קרא עוד

התנ"ך הוא שביל ישראל של החברה השסועה שלנו (ספטמבר 2017)

אלעד מרגל

אלעד מרגל ביקר בהקאתון התנ"ך הראשון בירוחם. אם לא ידעתם מה זה האקתון ומה עושים אתו - הבעיה הזאת תיפתר בשורות הבאות (התמונה באדיבות MindCet)

קרא עוד

אל תשאלו למי צלצלו הפעמונים. תקראו את הטקסט (ספטמבר 2017)

מאת: ליאת ואזן-סיקרון

לימודי הרוח מצויים כיום בשפל המדרגה בכל מדינות העולם. זוהי מגמה מסוכנת מאין כמותה, אומרת מרתה נוסבאום, מחשובי הפילוסופים בארצות הברית. הדמוקרטיה והאחווה בעולם נתונות בסכנה מוחשית בגין נטישתנו את מדעי הרוח, הספרות, ההיסטוריה והפילוסופיה.

קרא עוד

מלחמת מעמדות: היסטוריה, טבע וחינוך (ספטמבר 2017)

צבי עצמון

בהיסטוריה האנושית ובעולם הטבע מלחמת מעמדות היא נתון כמעט ראשוני. בכוורת הדבורים אין הבדל גנטי בין המלכה לבין הפועלות, ולהבדלי המעמד יש פונקציה תפקודית מובהקת. בני אדם נוטים לנמק באופן אידאולוגי את ההבדלים ביניהם, אך כמעט תמיד מדובר בנימוקים חסרי תוקף. גם הבדלים שנוצרים בינינו על רקע חינוכנו הפורמלי לא תמיד מוצדקים

קרא עוד

מניפסט חינוכי חדש או: פדגוגיה ברוח הג'אז (ספטמבר 2017)

מאת: עידן ירון

בעידן הכאוטי שלנו מרחפת מעל בתי הספר סכנה שיהפכו ל"חדרי שינה" ציבוריים. דרושה אפוא פדגוגיה חדשה. המחנכים יהפכו ממורים ל"מסייעי למידה" וימירו את מטפורת התזמורת הסימפונית במטפורת הג'אז. בג'אז אין צלילים נקיים או צלילים מלוכלכים. כל צליל לגיטימי. ד"ר עידן ירון הוא מרצה בכיר לסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון ומתמחה בין השאר בסוציולוגיה של בתי ספר. מבין פרסומיו: "תמונות מחיי בית הספר" (בשיתוף יורם הרפז, מכון מופ"ת, 2015).

קרא עוד

אל תכניסו קודים אתיים לבית הספר (ספטמבר 2017)

ישראל שורק

לפני שתתחיל אופנת הקודים האתיים בבתי הספר, אני מבקש להוריד את הרעיון מסדר היום. בעבר היו אופנות דומות ומיותרות שנעלמו כפי שצצו: "דמות הבוגר הראוי", "חזון בית ספרי" ועוד. האתיקה היא נשמת אפו של איש חינוך. קוד אתי מעניין את הבירוקרט בלבד

קרא עוד

פשוט תאהב אותם. תראה איך הם נמסים. (ספטמבר 2017)

איתי גודר

אחרי עשרים שנה: האיש שניסה לשנות את המציאות המעמדית והחינוכית בישראל במו ידיו. למרות שסמי שלום שטרית אימץ את גישתה של אמו "לאהוב את כולם", הוא נהג להתעמת חזיתית וללא רחם עם המתנגדים הרבים לפרויקט ֵקדמה השאפתני ומחולל השוויון, שהוא היה בין מייסדיו. האם נכשלה קדמה או שמא חלחלה רוחה ללבו של הזרם המרכזי בישראל?

קרא עוד

מורות ומורי קבלן לא צודק, לא חינוכי ולא מפסיק להתרחב (ספטמבר 2017)

נאוה דקל

מבקר המדינה מנה את תוצאותיה השליליות של השיטה. שרי חינוך וחברי כנסת הבטיחו שוב ושוב לצמצם את השימוש בה. אף על פי כן, מספרם של מורות ומורי הקבלן ממשיך לגדול בהתמדה. השילוב בין משרד אוצר השואף להקטין את הוצאות המדינה ובין הורים השואפים למלט את ילדיהם מהאינטגרציה הוא שילוב מנצח

קרא עוד

כאשר החכמים מסירים את הכפפות (ספטמבר 2017)

סימון ארזי

האזהרה ממסכת אבות "חכמים היזהרו בדבריכם" לא נאמרה לשווא. חכמים לא נהגו להיזהר יותר מדי בלשונם במלחמת המעמדות בין החכמים לבין עם הארץ (מקפידים נגד חפיפניקים). דומה שהותר כל רסן, ואנו עדים להשתלחות מילולית שאנשי ימינו לא יעזו אף לחלום עליה. סימון ארזי מציג צד חז"לי לא כל כך מוכר

קרא עוד

האח! בתי הספר החדשים של תשע״ח, חלק א' (ספטמבר 2017)

הד ישראלי: אדריכלות מדוברת. מאת אדריכל: מיכאל יעקובסון

מהם המאפיינים של בתי הספר החדשים שפותחים היום את שעריהם? מהן המגמות המעסיקות את האדריכלים המתכננים את מוסדות החינוך של דור העתיד? בכל שנה נפתחים ברחבי ישראל עשרות בתי ספר חדשים ומאות כיתות חדשות. נתבונן בבתי ספר חדשים מכל הארץ: מהכפרים הבדואיים א־סייד ואבטין, דרך באר שבע, יבנה, רמלה, חיפה ונצרת ועד הקיבוצים שובל ומזרע. [צילומים והדמיות: אלי קום, באה אדריכלים, מנספלד־קהת אדריכלים, עיריית באר שבע, חן אדריכלים ותא אדריכלים, טבעוני אדריכלים, אמר־קוריאל אדריכלים, פובזנר אדריכלים]

קרא עוד

עוצרים לרגע. אוצרים את הרגע (ספטמבר 2017)

צילומים: עירית רובינגר לרון

"לא כדאי להרחיק מערבה מכאן, מספיק להגיע עד קצה החול, מקום שם המלח מחליד, את גדרות הזמן". תרצה אתר

קרא עוד

מרימות את הראש לאט (ספטמבר 2017)

שניר פלג

בבית הספר רימון בלוד 36 תלמידים בלבד. יש שם התמודדות יומיומית עם נכויות קשות ביותר, קוגניטיביות ופיזיות כאחד. המשפחות קשות יום, ואף זו בלשון המעטה. ומה מתברר? שחינוך רווי חמלה, אהבה ודיאלוג נותן סיבה טובה לחיות

קרא עוד

ניצחון המורים על המנהלים (יולי 2017)

ציון שורק

אלמלא היה הדוח של מרכז טאוב כלי בידי קובעי המדיניות היה אפשר להניח לאמת האלטרנטיבית של הפרק החינוכי שלו להעלות אבק במדפי השכחה. אולם יש אמיתות שראויות להיאמר בצלילות על מוקד השינוי במערכת החינוך בעשור האחרון, ועיקרן תחילה: "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" הם אבני היסוד של השינויים המתחוללים בה.

קרא עוד

בלעדי החשבון לא ירים איש את ידו ורגלו (יולי 2017)

ירון נעים

הכמ"ה )הרב משה כלפון הכהן(, גדול רבני ג'רבה, פיתח בראשית המאה העשרים תפיסות חינוך מקוריות ואמיצות. שמרנות דתית רדיקלית פסעה יד ביד עם חדשנות פדגוגית מרשימה ולימודי מתמטיקה ומדע. ירון נעים משרטט קווים לדמותו של מנהיג ששום סטריאוטיפ אינו הולם אותו.

קרא עוד

והאליטה הישראלית שותקת (יולי 2017)

אריה דיין

נתוני משרד החינוך על הצטיינות לימודית בישראל היו צריכים לזעזע את כולנו. תשעה מתוך עשרה בתי הספר המובילים הם כאלה שמקיימים מבחני מיון, והעשירי גובה שכר לימוד אסטרונומי. בתי הספר המובילים הם בתי ספר פרטיים, ויש קשר מובהק בין מעמד כלכלי חברתי לסיכויי הצלחה בלימודים. המחאה מבוששת לבוא.

קרא עוד

הפתיל הקצר של פרופסור יזהר אופלטקה (יולי 2017)

מבט חדש על אופק חדש

בעקבות מחקר מתמשך על הסכם אופק חדש קובע יזהר אופלטקה כי לרבים מן המורים נטייה להאשים את ההסכם בכל תחלואי המערכת. עיון בעובדות מלמד כי רבות מהמהפכות החיוביות שמתרחשות במערכת החינוך לידתן באופק חדש, וזו רק תחילת הדרך

קרא עוד

גיליון דצמבר 2017


  • 04/30/2017 12:00 AM

כאשר זכתה המשוררת הפולנייה הנפלאה ויסלבה שימבורסקה בפרס נובל לספרות, היא נשאה נאום בשם מקבלי הפרס. כך התחילה שימבורסקה את דבריה: "באירועים מעין אלה, הקשה ביותר הוא המשפט הראשון, ותודה לאל — הוא כבר מאחוריי". ואולם חשוב מן המשפט הראשון הוא המשפט האחרון. הגיליון שלפניכם הוא הגיליון האחרון של הד החינוך במתכונתו הנוכחית, אבל לא פחות מכך, הוא מסמל את סופה של תקופה שבה הנייר המודפס היה מחוז חפץ ליוצרים ולקוראים כאחד. עוד מוסיפים להידפס ספרים וכתבי עת, כפי שהיה לפני תשעים שנה, כאשר יצא לאור גיליונו הראשון של הד החינוך, ואולם מי מאתנו יהמר על כך שגם בעוד תשעים שנה יוסיפו בתי דפוס להתקיים?

גיליונות קודמים


כאשר החלטנו שהנושא המרכזי בגיליון ספטמבר יהיה "מלחמת מעמדות: מי יותר חשוב ממה" הורמו כמה גבות בתמיהה. ותיקי המערכת תהו אם לא ראוי שגיליון פתיחת השנה יהיה מפויס יותר, רך יותר, מתאים יותר לאווירת הסתיו הבאה עלינו לטובה. כשם שמתחילים את שנת הלימודים עם מחברות חדשות ועפרונות מחודדים, מוטב להתמקד באותה רוח של התחדשות, שינוי והתחלה שכל כך מאפיינים את ספטמבר, טענו הוותיקים. לא בלי צדק טענו כך. ימי ראשית ספטמבר אינם ככל הימים.

קרא עוד

"צריך לתת לילדים כלים לחיים, ולא להעמיס עליהם תכנים"; "צריך לתת להם חכות ולא דגים!" נכון ששמעתם או אמרתם את המשפטים הללו עשרות פעמים בחייכם? נכון שרק לעתים רחוקות עצרתם לחשוב אם הם אמתיים ומה בעצם המשמעות שלהם? יש אמירות כמו "חשוב לייצג את כל גוני האוכלוסייה" או "חינוך צריך להיות מבוסס על חוזקות" שנראות לנו ברורות מאליהן, ממש כמו "מה שלא דווח - כאילו לא נעשה". לא. המשפטים האלה לא בהכרח אמתיים. מפתה לכתוב שהם בהכרח לא אמתיים, אבל אסתפק באפיון שלהם כקלישאות. סיסמאות. דקלומים. בגיליון הזה של הד החינוך אנחנו טוענים שיש סכנה של ממש בקלישאות, מפני שעל בסיסן אנו נוטים לרקום השקפת עולם שלמה.

קרא עוד

"נקע גלגל הזמן, חרג מעל כנו, אבוי לי כי עלי לשוב להתקינו". כאשר שייקספיר שם את המילים האלה בפיו של המלט הוא בעצם אומר: "נשברו כללי המשחק. יש צורך לכונן אותם מחדש. ייתכן שבתום התהליך המשחק יהיה אחר לגמרי וייתכן שהשחקנים לא יהיו אותם השחקנים. בכל מקרה, ברור שמהלך עניינים מסוים אבד לבלי שוב". בלשון הילדים: "שברו את הכלים ולא משחקים". מתי לגיטימי לומר משפט כזה? רק כאשר הופר אמון יסודי, כאשר במונחי המשחק אירע משבר ראשוני, כאשר הצד השני אינו משחק על פי הקונסטיטוציה, על פי החוקים המכוננים את המשחק. למשל כאשר שחקן שחמט משחק שני תורות רצופים או כאשר הוא מתנהל עם הצריח באלכסון. כאשר מדובר במשחק – ניחא. יש בעולמנו משחקים הרבה ושחקנים הרבה. מה כבר יכול להיות? ואולם כאשר מדובר בזמן או במרחב, בממדים היסודיים ביותר שחיינו מתנהלים בתוכם, אין צד שני מוגדר שיכול, גם אם ירצה, לשבש אותם. ככל שהפיזיקה וחוקי הטבע אינם משתנים אי אפשר לשבור, לכאורה, את מושגי הזמן והמרחב. אין שליט בעולם שיכול להאט או להגביר את קצב תנועתו של כדור האדמה או לבטל את המרחקים שבין הדברים. ההיגיון הזה איכשהו לא פועל באמת.

קרא עוד

מיתוס חינוכי נפוץ וכוזב גורס שהחינוך הוא שדה שהתאבן. העולם השתנה לבלי היכר, אומרים מפיצי המיתוס הזה, אולם החינוך כמעט לא השתנה. תלמידים ילידי אותה שנה מכונסים מול מורה, שיעורים בני 45 דקות בזה אחר זה, שיעורי בית ומבחנים מדרבנים את הלמידה, המורים מנצלים רק חלק קטן מזמנם להוראה, וחלק גדול מזמנם מוקדש לארגון הלמידה ולהתמודדות עם "בעיות משמעת". בקצרה: עולם כמנהגו נוהג. ואולם לאמתו של דבר, רק כמה מאפייני מסגרת נותרו כשהיו ומה רבים הדברים שהשתנו! למשל, שיעור שבו המורה מרצה והתלמידים מקשיבים וכותבים נחשב לשיעור מוזר, גורס מורה בשיחה פתוחה שמתפרסמת בגיליון זה. שילוב של משחק בלמידה כבר אינו נחלתם של בתי ספר ניסויים או פתוחים, אלא נחלת הכול. שעמום אינו נחשב חלק אינטגרלי ובלתי נמנע מחוויית הלמידה אלא בעיה חמורה. ומנגד — קושי לשמר קשב למשך זמן העולה על 15 דקות כבר לא נחשב לבעיה, אלא לנקודת מוצא מובנת מאליה בתכנון חינוכי.

קרא עוד

־1986 יצא לאור ספרו המצחיק והחכם של אבנר כץ "חוץ מפרט זה או אחר הכול הכול אמת". כותרת מבריקה זו טומנת בחובה שאלות נוקבות: האם כל שקר הוא רע תמיד ובכל הנסיבות? אימתי, אם בכלל, יכול שקר להועיל? האם מיתוס הוא סוג של שקר? האם הוא, בסופו של דבר, מועיל או מזיק? מה נותר עוד בתרבותנו מן הכמיהה לאמת, לשקיפות ולבהירות? האם עלינו לחדול מן השאיפה להתקרב ככל יכולתנו אל האמת רק בשל ההבנה שלא נוכל לאחוז בה במלואה? מה טיבו של ההבדל בין אמת חלקית לבין שקר גמור? אילו מיתוסים נשמר ואילו מיתוסים נפשיט מבגדי המלך שלהם? בגיליון הזה ננסה להתבונן במיתוסים בכלל ובמיתוסים חינוכיים בפרט. איננו שואפים להקיף את מכלול הסוגיות הכרוכות בנושא דרמטי זה. הדבר משול ליומרה לצקת לקערה את מימי האוקיינוס האטלנטי בעזרת מזלג.

קרא עוד

שלוש שאלות גדולות מעסיקות את הפילוסופיה, כותב הפילוסוף עמנואל קאנט: מה אני יכול לדעת, מה אני רשאי לעשות, למה אני רשאי לקוות. בגיליון הזה של הד החינוך אנחנו מבקשים את החיבור בין התקווה, הכמיהה לתיקון עולם, לבין ערכים יסודיים המניעים אותנו בהינתן העולם כפי שאנו מכירים אותו — עולם ששזורים בו בערבוביה גילויי חמלה וגילויי אכזריות; מחוות של נדיבות לצד אווירה של חמדנות; איבה ובדלנות לצד פייסנות ובניית גשרים. מקצת המאמרים בגיליון מתארים את עולמנו ללא מסווה; אחרים מצביעים על הכאב והקושי שטמונים בהליכה בשבילי הערכים ויש שמפצירים בנו לצאת למסע למרות שהדרך זרועה במוקשים; יש רשימות החושפות כי שילוב פלאי בין ערכים לבין תקווה בעולם ציני איננו חלום בהקיץ אלא מתקיים ממש. במציאות. בגיליון הקודם העמקנו במושג השראה. אנו רשאים לקוות, בלשונו של קאנט, שלא נחדל לשאוב השראה ותעצומות נפש מן האנשים הראויים לכך. הם רבים ממה שנדמה. בגיליון הזה אנו נחשפים לכמה מהם.

קרא עוד

מי אינו מעוניין לקבל השראה? מי אינו מעוניין ששאר רוח ינחה את חייו? מהי בעצם ההשראה הזאת, שהכול מדברים על אודותיה ומאיימים להפוך אותה לקלישאה? המעיין במאמרים המגוונים בגיליון הזה יבחין שלפחות שלושה כיווני התבוננות שונים על השראה ושאר רוח משמשים בהם בערבוביה.

קרא עוד

ריאיונות


עשו מינוי היום !

הד החינוך הוא כתב העת המקצועי הוותיק בישראל בענייני חינוך, תרבות ופדגוגיה. כתב העת הינו דו-חודשי והוא מתפרסם בהוצאת הסתדרות המורים בישראל. עיון בגיליונות הד החינוך לאורך השנים שופך אור על התהוותה וקורותיה של מערכת החינוך העברית-ישראלית בעיקר מנקודת מבטם של המורים, לבטיה והישגיה. כתב העת חולש על מגוון נושאים ותחומי דעת הנוגעים לא רק למחנכים ולאנשי מקצוע בהוראה, כי אם גם לאנשי מקצוע בצמתים המשיקים לתחום ההוראה והחינוך. היו חלק מקהילת הד החינוך! הצטרפו אלינו כעת! אופציות המנוי כרגע הינן באמצעות הורדת טופס ההרשמה (כאן מטה), מילויו והעברת פרטיו באמצעות הפקס, האי מייל, דואר ו/או ביצוע מנוי דרך הטלפון.

הד החינוך 2007-2010


מעמד המורה בישראל

מחזיק מעמד

פברואר 2007

קרא עוד

לאן?

מערכת חינוך תועה באפלה: הוגים מסמנים מטרות

אפריל 2007

קרא עוד

הזנב שמכשכש בזנב

בגרויות, מיצ"בים, סטנדרטים - מה הם עושים לחינוך?

יוני 2007

קרא עוד

הכל דיבורים

יש ניירות, יש המלצות, יש מחלוקות - רפורמות אין

אוגוסט 2007

קרא עוד

משמעת או משמעות

מה מספרות לנו בעיות המשמעת? מה אנחנו לא רוצים לשמוע?

אוקטובר 2007

קרא עוד

חינוך בגלובליזציה:

איתה או נגדה ?

דצמבר 2007

קרא עוד

מהפכת הלמידה

מה אפשר וצריך ללמוד ממנה ?

פברואר 2008

קרא עוד

פמיניזם וחינוך

אפשרויות חדשות

אפריל 2008

קרא עוד

קולנוע בראי החינוך

משהו חשוב קורה במגמות לתקשורת ולקולנוע

יוני 2008

קרא עוד

ממה עשויה הוראה טובה

וממה עושים אותה?

אוגוסט 2008

קרא עוד

חינוך במשבר סביבתי?

האם יכולה מערכת החינוך לתרום לתיקון עולם?

אוקטובר 2008

קרא עוד

חוזרים לשאלה העיקרית:

מהי הוראה טובה?

דצמבר 2008

קרא עוד

מנהיגות חינוכית

מהי? מדוע היא חסרה וכיצד ממציאים אותה?

פברואר 2009

קרא עוד

ללמוד לחשוב

האם אפשר? האם צריך? איך עושים את זה?

אפריל 2009

קרא עוד

סוד ההצלחה של רפורמות חינוכיות

יוני 2009

קרא עוד

התערבות או מעורבות

הורים. הכח החדש

אוגוסט 2009

קרא עוד

מוח וחינוך

בין תקוות גדולות לספקנות בריאה

אוקטובר 2009

קרא עוד

הכשרת מורים מחפשת דרך

דצמבר 2009

קרא עוד

מסע אל הכאוס של תכנון הלימודים

פברואר 2010

קרא עוד

מהפכני חינוך

אנשים ורעיונות שמנסים לשנות את בית הספר

אפריל 2010

קרא עוד

היסוד המודחק

מה עושים עם כל המיניות הזאת?

יוני 2010

קרא עוד

נוכחים נפקדים

מי אם בכלל מטפל ברבבות צעירים שבית הספר לא מתאים להם?

אוגוסט 2010

קרא עוד

הטובים להוראה

איך עושים מורים טובים?

אוקטובר 2010

קרא עוד

חינוך דוט. קום

האם יאנוש קורצ'אק היה זקוק לאינטרנט כדי להיות מחנך טוב יותר ?

דצמבר 2010

קרא עוד

מינוי לכתב העת


כתב העת הד החינוך יוצא בגיליון אחרון לחודש דצמבר 2017. זהו גיליון פרידה. תודה עצומה לכל העוסקים במלאכה הנפלאה להפקתו ולקידומו! תודה לכל המנויים הנאמנים, הגולשים והמתעניינים לאורך שנות קיומו בהוצאת הסתדרות המורים.

הדיו של הד החינוך ימשיכו בקרבנו!

הד החינוך הוא כתב העת המקצועי הוותיק בישראל בענייני חינוך, תרבות ופדגוגיה. כתב העת הינו דו-חודשי והוא מתפרסם בהוצאת הסתדרות המורים בישראל. עיון בגיליונות הד החינוך לאורך השנים שופך אור על התהוותה וקורותיה של מערכת החינוך העברית-ישראלית בעיקר מנקודת מבטם של המורים, לבטיה והישגיה. כתב העת חולש על מגוון נושאים ותחומי דעת הנוגעים לא רק למחנכים ולאנשי מקצוע בהוראה, כי אם גם לאנשי מקצוע בצמתים המשיקים לתחום ההוראה והחינוך.

הסתדרות המורים בישראל

טקס המורה של המדינה לשנת 2017

פרויקט ההוקרה למורים המצטיינים של ישראל, ביוזמת הסתדרות המורים, מפעל הפיס ועיתון "ידיעות אחרונות", ובהשתתפות פילת והסוכנות היהודית. הפרויקט, זוכה לתהודה ציבורית רחבה מאוד, ומעלה על נס את נושא החינוך במדינת ישראל ובעיקר את אנשי החינוך העוסקים במלאכת הקודש של עיצוב פני הדור הבא ואזרחי המחר. בראש ובראשונה נועד הפרויקט להפנות זרקור למוקדים של הצטיינות, ולהעניק למורים המצטיינים הכרה ציבורית לצד ביטויי הוקרה.

צור קשר


בן סרוק 7, תל אביב יפו, ישראל